קבענו יום צילומים במחסן של העבודה שלי,
במקור קבעתי עם צלמת שהיא חברה טובה, ועם בת הזוג שלי לשעבר.
יצא שנפרדנו קצת לפני הצילומים, אז התחלנו לחפש מודלית אחרת.
בערב חמישי פגשנו מישהי נחמדה באירוע חברתי שגם אני וגם הצלמת נכחנו בו, וסיכמנו איתה שהיא תבוא, היא מאוד שמחה, אבל אז נעלמה לנו...
תוך כדי קבענו גם עם עוד צלם שהגיע מהקריות, והנה אנחנו בצהרי יום שבת, סט מוכן, ורק חסרה נקשרת...
פירסמנו פוסטים דחופים בפייסבוק, ומישהי קפצה על המציאה, ובאה עם חברה.
מפה לשם, יצאו שני סשנים מטורפים, ובסיומו של השני (החברה קראה לבעלה שיאשר לה להיקשר), אני מוריד אותה מהתלייה אליי למזרון, ראשה בחיקי, מתחילות לזלוג לה דמעות מהעיניים, ואני שואל
"זו פעם ראשונה שאת נקשרת, נכון?"
והיא עונה
"פעם ראשונה שאני נקשרת מרצון..."
ואז הבנתי את פשר הדמעות.
אחד הרגעים המרגשים שהיו לי בחיי.
הלב שלי עדיין דופק על 200, שיהיה לי בהצלחה עם להירדם הלילה 🥺😳
