רעשים של שקט

אירועים אחרונים בכלוב גרמו לי להרהר בהבדל שבין הסכמה להסכמה מודעת.
הסכמה היא אחת מאבני היסוד של הבדס"מ, בין אם זה SSC (שפוי, בטוח ובהסכמה) או RACK (קינק בהסכמה מודעת לסיכונים).
הסכמה מודעת הוא ביטוי שמגיע אלינו מעולם הרפואה, בו הרופא מחויב להיות גלוי עם המטופל בנוגע לטיפול עליו הוא ממליץ, כולל סיכונים והשלכות לעתיד, כדי לקבל את הסכמתו לטיפול.
כאשר מישהו חדש מגיע לסשן כדי להיות הצד המקבל (Bottom), ישנה נטיה לתת הסכמה כללית ללא מידע לגבי הסיכונים בסשן אותו הוא הולך לעבור, למרות שהסשן הינו במסגרת הגבולות אשר נידונו וסוכמו (במקרה הטוב).
כאדם בוגר שעליו לקבל החלטות, על הצד המקבל בסשן להיות מודע לסיכונים, ואם מידע זה לא הובא בפניו, עליו לשאול ולברר.
לצד המעניק בסשן (Top) חשוב לא פחות לדאוג להסכמה מודעת בסשן אותו הוא הולך להעביר, כי אינו רוצה לגרום לנזק או אפילו לתחושה לא נעימה. אם הצד המעניק בסשן אינו מודע בעצמו לסיכונים, זו כבר בעיה בפני עצמה, ולא מומלץ לשחק עם אדם כזה.
קצת דוגמאות לסיכונים בסשנים:
הצלפות - פגיעות באזורים לא נכונים יכולים להוביל לפגיעה בעמוד השדרה או הכליות.
קשירה - פגיעות עצביות ונזק לשריר
משחקי שעווה - סיכון לכוויות אם נעשה שימוש בנרות שאינם מתאימים
לפני כל אקט חדש שאנחנו רוצים לכלול בסשן, רצוי לחקור ולבדוק מה הסיכונים, ואז להביאם לידיעת הצד המקבל כדי לקבל ממנו הסכמה מודעת.
האם זה עוזר לנו להימנע מתאונות? לא.
זה כן עוזר לנו בתקשורת לפני הסשן, גורם לנו לחשוב שוב על הסיכונים ובכך גורם לנו להיזהר מעט יותר, והכי חשוב - במידה ואכן קרה משהו (חס וחלילה), ישנה תחושת אחריות משותפת בין הצדדים, כי הייתה מודעות לסיכונים והסכמה הדדית לקחת אותם בכל זאת.
לסיכום, בדס"מ כולל סיכונים לגוף ולנפש, ורצוי לדעת מה הם לפני שאנחנו מתחילים בסשן, ולהסכים לקחת אותם.