רעשים של שקט

בעקבות שיחות מעניינות עם אנשים נחמדים שעסקו בעיקר באורך החיים הנוכחי שלי,

ובעקבות החג שעבר עליי אתמול (🤐)

הגעתי למסקנה שאני הדוניסט, או בעברית -

נהנתן.

"אריסטיפוס מקירנה ייסד את זרם הנהנתנות בפילוסופיה היוונית. בעקבות סוקרטס שאמר כי "האושר מהווה את אחד ממטרותיה של הפעילות המוסרית", גרס אריסטיפוס כי ההנאה מהווה את הטוב העליון. אפיקורוס טען את אותו הטיעון אך הוא העמיד את ההנאה הרוחנית מעל ההנאה החושית שהיא תלויה רבות במקרה ולא ברצון. הוא גם קבע שאין שום הנאה פסולה כשלעצמה. עקרונות אלו של אתיקה מטריאליסטית שימשו כנשק במלחמה נגד מוסר של ויתור, צווי חובה ומְגַנֵּי ההנאה החושנית. זכותו הטבעית של האדם לאושר המתגלם בהנאה, שימשה גם יסוד בתורת האוטיליטריזם (תועלתנות) של בנתם הגורס "מירב ההנאה למירב האנשים". פרויד דן אף הוא ב"עקרון ההנאה" בפסיכואנליזה שלו." (מתוך ויקיפדיה)

כמו כן, 

הגעתי למסקנה שאם יש למישהו בעיה עם זה,

זו בעיקר בעיה שלו.

תמונה כדי להתחיל את השבוע, שמתחיל בשלישי