רעשים של שקט

מצאתי בסמוך למקום בו אני עובד עץ תות ענק,

כזה עם פירות לבנים.

הוא בדיוק על הדרך שאני הולך בה בכל בוקר מהרכב לעבודה, לצידו שני שיחי פטל ענקיים,

אותם אפקוד בעוד מספר חודשים כשיניבו פרי, 

פטל מתקתק חמצמץ.

בינתיים אני עוצר בצילו של עץ התות, 

נהנה מפירותיו העסיסיים,

עושה רושם שאני היחיד שפוקד את ענפיו, 

כי הם כורעים תחת עומס הפרי.

זה מדגדג לי בתת מודע, ומזכיר לי את עץ התות בחצר בית הוריי בצפון. 

נחמד להרגיש ילד לרגע, 

בגיל ארבעים וארבע.

הלבנים יותר מתוקים,

אך הכהים יותר ארוכים 😉

בוקר טוב 🙂