רעשים של שקט

נהגתי ביום נהיגה ארוכה ברכב, בבוקר שמעתי שירים ישראליים ברדיו, וכשהתנגן השיר הזה ממש הוצפתי והדמעות שוב החלו לזרום...

האילנות כל כך כבדים,
כופף הפרי את הבדים,
זו השעה המרגיעה,
בה נרדמים הילדים.

אל הבקעה מן הגלעד
טלה שחור ורך ירד,
כבשה פועה בוכה בדיר -
זה בנה הקט אשר אבד.

ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.

נסתר הליל בין הבדים
והנביא הגלעדי
יורד דומם אל הבקעה
לחזות בשנת הילדים.

שיחזירו אותם כבר.