רעשים של שקט

חלף שבוע וחצי (נראה לי, הייתי צריך לבדוק בלוח השנה כי זה מרגיש נצח), ושוב חלמתי עליה כמו בכל לילה.

הפעם היינו בחופשה משפחתית בחו"ל, כמו פעמים רבות בעבר, והיה לי כיף איתה ואיתם.

שוב התעוררתי באמצע הלילה, לחפש אותה לידי. 

לא היה אף אחד.

המיטה ריקה, הבית ריק, רק החתולה ואני.

החתולה מיהרה לגרגר עליי, כי היא מרגישה היטב את מצוקתי.

לחזור לישון כמובן היה בלתי אפשרי.

וכך התחיל עוד יום חסר תכלית. 

ועוד יום.

ועוד יום.

מתגעגע.