רעשים של שקט

היום, בזו השעה, לפני חודשיים

קיבלתי את הבום לפנים

לבטן

ויצא לי כל האוויר.

אני חושב שעיקר התחושות שלי עצמי היו מופנות כלפיי,

לא כלפייה.

אשמה

בושה

תסכול

איך הצלחתי לדרדר ולהביא אותנו למצב כזה שאין דרך חזרה?

למצב בו האהבה הענקית שלנו אינה מספיקה להחזיק את הזוגיות שלנו?

כל כך רציתי להיות מסוגל להיות האחד והיחיד בשבילה,

וכשלתי בתפקידי.

אולי לו היה לי עוד קצת זמן, הייתי מצליח.

הרי עשיתי המון עבודה עצמית, גם בטיפול הזוגי וגם בטיפול האישי שלי.

היום כל התחושות האלו חוזרות אליי,

טריות כאילו הרגע אמרת את המילים מהן הייתי חרד יותר מכל.

אומרים שחלומות לפעמים מתגשמים,

אבל למה סיוטים צריכים גם להתגשם?

אני אמשיך בינתיים להשלות את עצמי במציאות חלופית בה אנחנו חוזרים להיות ביחד,

כי שם אני יכול להמשיך להתקיים בינתיים.

I could follow you to the beginning
Just to relive the start
And maybe then, we'd remember to slow down
At all of our favorite parts

All I wanted was you

💔💔