רעשים של שקט

משום מה נרדמתי אתמול בשלוש בלילה,

באמת מעניין למה.

מחשבות רודפות אותי ללא הרף, וכך גם הגעגוע.

קמתי מאוחר, אם כי התעוררתי לא כל כך מאוחר,

ואחרי קפה פלוס דייסת שיבולת שועל החלטתי שהגיעו מים עד נפש.

הפעלתי מכונת כביסה, בעיקר כי הטריינינג שאני לובש בבית כבר 11 ימים התחיל להסריח.

שטפתי כלים,

ניקיתי את הכיריים,

ניגבתי קצת אבק ברחבי הדירה.

ועכשיו אני כהרגלי מתלבט אם להתפנק ולהזמין משהו לאכול,

או לחמם קצת עוף עם אורז שהכנתי בשבת.

יש לי חשק מסתורי לבורגראנץ'.

שנים שלא אכלתי, ופתאום בא לי.

אם היה עדיין מקדייויד, הייתי מזמין מהם. 

הבוס החמוד שלי יבוא לבקר אותי מאוחר יותר, ביקשתי ממנו להדפיס לי את המסמכים שאני צריך לביקורת אחרי ניתוח שיש לי מחרתיים באיכילוב.

Unvoice my swaying promises, unproved the impossible...
I cannot fall for the sun, the rain is intended for me...
Come on, dance with me to the end of the world...

 מתגעגע לריקוד ההוא, שלנו.