רעשים של שקט

מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב להתאבסס על דברים. 

נניח, 

לתכנן טיול בחו"ל - אני מגיע לרמה של לבדוק את מסלול הנסיעה בגוגל סטריט. 

להכין אוכל - יורד לרזולוציה של הכנת כל המרכיבים בעצמי. 

שיבארי/קינבאקו - היו לי תקופות שקיבלתי דלקת בגיד של היד מרוב שתירגלתי סשנים של קשירה. 

קניית מוצרי חשמל - עושה סקרי שוק קורא ביקורות במשך שבועות. 

הירידה הזו לפרטים ממש מכניסה אותי לספייס, 

מנתקת אותי מהעולם. 

אז הנה,

היום לפני שש שנים תירגלתי קשירה בעיניים עצומות

היום לפני 5 שנים עשיתי סשן מצולם עם צלם תותח, שכרגע עושה צילומי משפחות לפורים, אז אם אתם גרים בקריות ורוצים המלצה, שלחו הודעה 

והיום? 

הכנתי ראמן עוף (טורי פאייטן), הכנתי את האיטריות (שיצאו אלוהיות), הכנתי צ'אשו פרגית, את הביצה כמובן, ושמן שומן עוף חריף. 

זו עבודה של כל היום, ועכשיו הגיע הזמן לנוח

זה מזכיר לי שהיא לא אוהבת עוף או חזיר. 

לכן לא הכנתי ראמן כל כך הרבה שנים. 

האמת? 

לא היה חסר לי, 

כי היה לי אותה,

ולא הייתי צריך שום דבר מעבר. 

עכשיו היא חסרה לי