רעשים של שקט

מזל טוב לי,

הצלחתי להגיע לשיאים חדשים של אדישות.

אני גר בשכונה של בניינים ישנים, קצת מתפרקים אפילו ללא עזרת טילים בליסטיים מתפצלים אולטרה היפר סוניק הקיפוד

ממש לא רחוק יש מתנ"ס עם מרחב מוגן שפתוח לתושבי האזור

אני רואה אותם נוהרים לשם בהישמע האזעקה

אבל אני נשאר בבית

מלטף ומרגיע את החתולה

וחושב על העימות הקודם עם אירן

איך עזבנו את תל אביב באישון לילה - היא, הילד, הכלבה ואני

כדי להיות עם ההורים שלה במרחב המוגן

ורק סוקי המתוקה נשארה לבדה בתל אביב 

עם האזעקות והפיצוצים

עד שעברה לה הטראומה התחילה המלחמה הנוכחית

הדבר שהכי חסר לי כרגע זה התחושה שאני תומך באהובים שלי

כאילו שומר עליהם מהטילים

דואג שיגיעו בטוחים למרחב המוגן

דואג להרגיע אותם 

שישתו מים

זו תחושה טובה

להיות הגבר הזה ששומר על המשפחה

אפילו אם זה קצת בכאילו

זה עלול להישמע די אנוכי - אבל אני מתגעגע לתחושה הזו. 

לפחות החתולה רגועה יחסית....

Let me keep you safe
From the world outside
Let me wipe away the tears
That fill your eyes

Let me be your armour
Let me be your shield
Let me take away the pain you feel (your armour)
Let me be the light
That guides your way through darkest night
Let me be your armor