רעשים של שקט

בלטינית נהוג לומר Per Aspera Ad Astra

"דרך הקשיים אל הכוכבים", 

משמע

אנחנו סובלים בחיים כדי להרוויח את מקומנו בגן עדן

באופן אישי, בגלל ניסיון החיים שלי ולפי מה שקורה בעולם סביבנו,

יש לי תיאוריה פילוסופית שאנחנו למעשה בגיהנום, או לפחות אני בגיהנום, כזה שתפור אישית עבורי, על משהו שעשיתי בחיי הקודמים.

זו תחושה כזו שמחלחלת בי לאחר כל מיני הזדמנויות בהן זכיתי לחוות אושר עילאי, רק כדי שיילקח ממני באכזריות.

היש כאב נפשי גדול מזה?

בחיים האלה אנחנו עסוקים בעיקר בהימנעות מכאב ורדיפה אחרי האושר, משהו בסגנון עיקרון העונג ע"פ פרויד.

האם העונג מתמשך? כנראה שלא - אחרת לא היה צורך להמשיך לרדוף אחריו.

ולכן,

אני מצודד בגישת Per Aspera Ad Inferi

"דרך הקשיים אל הכבשן הבוער" 

משמע - אנחנו סובלים כאן כי זהו גיהנום. 

Unholy is the lust in your eyes
“Blasphemous” would not suffice 
Perverted are your wishes and dreams
Tanning in Lucifer's beams 

All your dreams will come true