אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

MagisterDolor​(שולט)חשבון מאומת

רעשים של שקט

חקר עולמי הפנימי
לפני חודשיים. יום חמישי, 30 באפריל 2026 בשעה 9:14

אסתר השוויצרית (שם בדוי) הייתה אחת הנקשרות הקבועות האהובות עליי.

הכרתי אותה לפני שש שנים באחת מאפליקציות ההיכרות, למיטב זכרוני בטינדר. 

היה לי שם פרופיל בדס"מי עם מעט תמונות (כי דיווחו עליהן) אבל עם תיאור מילולי לגבי מי אני ומה אני.

לאחר התכתבות קצרה במהלכה סיפרה שהתנסתה מעט בשיבארי בשוויץ, ורוצה עוד.

המשכנו להתכתב בוואטסאפ פה ושם, שיחות חולין, ואז הזמנתי אותה להגיע אליי לנתניה לסשן.

היא הסכימה בלי לחשוב פעמיים.

אסתר הייתה נשואה במערכת יחסים פתוחה, בעלה היה איש עסקים/דיפלומט והיו לו נשלטות ישראליות.

כיוון שבאותה תקופה לא עניין אותי בכלל מערכות יחסים, אלא רק כמה שיותר לקשור, אז זה התאים לי בול.

והנה, יום אחד הגיעה אליי לדירה אישה נמוכה ורזה, עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות - שוויצרית אמיתית.

ישבנו לשיחה וכוס תה, הסברתי לה מה הולך לקרות בסשן, נתתי דגשי בטיחות, ביררתי גבולות - היא אמרה שהיא לא יודעת עדיין מה הם - אז סיכמנו שאם אני מתחיל לעשות משהו שלא מתאים לה אז שישר תגיד לי.

עברנו לסטודיו שהיה לי אז בדירה ובלי לחשוב יותר מדי היא כבר נשארה רק עם תחתונים.

הסשן היה מצוין, גיליתי אישה עם סף כאב מכובד וגמישות טובה, היא גילתה אצלי מה שגילתה, וכבר תוך כדי הסשן היה ברור לשנינו שיש כימיה טובה.

לאחר הסשן, בזמן האפטר קר, שנינו היינו חרמנים עוד מהסשן עצמו, אז היא ליטפה לי את הזין, אני תקעתי לה אצבעות בכוס, ואחרי שהיא התחננה קצת הצמדתי אותה למזרון וזיינתי אותה. 

אחרי זה עברנו לסלון, ראינו סרט, שתינו יין, ולפני שנפרדנו כבר קבענו את המפגש הבא.

ככה זה המשיך, עד ששמתי לב שהיא נהיית קצת משועממת.

הושבתי לה לשיחה לפני אחד הסשנים, ציינתי זאת בפניה והיא אמרה שהייתה רוצה לנסות לשלב פרקטיקות נוספות בסשנים.

וכך, התחלתי לשלב אימפקט, השפלה, שעווה, אנאלי, מומיפיקציה ועוד שלל דברים נחמדים בסשנים.

עשינו גם סשן שולחן סושי ששילב חבלים.

כעבור זמן הייתי גם מגיע לפעמים אליה הביתה לארוחת ערב, סתם כחברים.

וכך זה המשיך כשנה בערך, עד שפגשתי את זו שרציתי לקשור אליי לתמיד.

לכל דבר את הזמן שלו, ושם זמננו תם.

למה כתבתי בכלל את הפוסט הזה? אולי הרגשתי צורך לחטט בעבר, להיזכר בדברים טובים שחוויתי, במיוחד ביום כמו היום.

בכל מקרה, זה הרגיש לי כמו משהו שהייתי צריך להוציא, אז הוצאתי. 

הסוף.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י