רעשים של שקט

לפעמים השיעורים האמיתיים אינם נמצאים בתוכן של השיעורים שאנחנו הולכים אליהם.

למה אני מתכוון?

קבעתי אמש ללכת לשיעור חבלים עם חברת כלוב מסוימת ומקסימה,

כיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שלה בסטודיו היא הייתה צריכה להיות בשיעור "מבוא לשיבארי".

השיעור האמיתי אליו רציתי ללכת התחיל שעה לאחר מכן, אבל כיוון שלא רציתי שהיא תרגיש בודדה בשיעור עם אנשים שאינה מכירה, הקדמתי והגעתי גם לשיעור הזה.

עכשיו תבינו,

אני לימדתי שיעור "מבוא לשיבארי" בעצמי בסטודיו אחר לפני כמה שנים. 

אני יכול לדקלם לכם את השיעור הזה אם תעירו אותי באמצע הלילה תוך כדי ריצה למרחב מוגן.

אבל בעודי יושב שם בשיעור הזה,

לימדתי את עצמי משהו אחר.

שליטה עצמית.

הקשבה.

הרי יכולתי לתקן אותו בערך מיליון פעם תוך כדי שיעור, כי מה לעשות - נאמרו טעויות או אי דיוקים כאלו ואחרים.

אבל ישבתי בשקט, הקשבתי וחייכתי. 

כי בשורה התחתונה,

אין יותר מדי משמעות לשיעור הזה במורד הדרך, לומדים שם קשר אחד אשר עומדים להשתמש בו בערך מיליון פעם אחר כך בכל שיעור אפשרי או כל קשירה אפשרית.

המשמעות בשיעור הזה נמצאת אולי בעיקר בנושא הבטיחות, למרות שנאמרו שם כמה דברים שאני דווקא יותר מחמיר איתם.

כמישהו שפעם ישב מול אנשים ולימד אותם, אני יודע מה זה אומר כשיש תלמיד חוכמולוג שמפריע, והפעם בחרתי לא להיות כזה,

למרות שבעבר הייתה לי הנטייה לנסות להראות את חוכמתי.

אז הנה, אולי, שיעור נוסף - ענווה.

השיעור שבא אחריו היה חמוד, מאוד בסיסי ברמתו, כיאה לרמת התלמידים, וגם שם, למרות שכבר ממש רציתי לקשור, 

נשמתי,

חיכיתי,

הקשבתי,

ואז קשרתי.

בתרגול של החומר הנלמד בחרתי להוסיף עוד אלמנטים, כדי לתת לנקשרת המקסימה שלי קצת תחושה של קשירה מעבר למה שנלמד בשיעור. 

למה אני מתכוון?

בשיעור לימדו קשירת רגליים מסוימת, אז כשמתרגלים הידיים של הנקשרת אמורות להיות חופשיות.

מבחינתי זה לא מכניס את הנקשרת ל State of Mind המתאים. 

אז בהתחלה קשרתי אותה ברתמת חזה עם ידיים מקדימה, עם חבל תלייה לבמבוק מעל, כדי שתוכל להישען עליו בזמן שאני קשור לה את הרגליים.

ככה אני משיג כמה דברים. 

תנוחת הידיים קדימה נותנת תחושה בטוחה ומוגנת. חיבוק עצמי. אך בו זמנית יש הגבלת תנועה וריתוק, מה שמכניס לתחושה של קשירה אמיתית.

באקט עצמו של קשירת הרתמה אני יוצר קירבה ומגע. דברים הכרחיים כדי, שוב, להשיג את מטרת הקשירה האמיתית, מעבר לתרגול תוכן לימודי.

בשלב השני של השיעור בחרתי לקשור לה את הידיים בתנוחת Teppo (רובאי), כי זה משיג את המטרות לעיל, ומכניס את הגוף של הנקשרת לתנוחה שחשבתי שתהיה מתאימה לצורה הסופית של התירגול.

לסיכום,

היו שיעורים מהנים, למרות שאת התכנים אני מכיר היטב, אבל הקלישאה לפעמים צודקת.

כל דבר בחיים יכול להיות שיעור.

ושוב תודה לנקשרת המקסימה שהגיעה מרחוק כדי לקחת איתי חלק בחוויה.