רעשים של שקט

הקאנטרי נסגר פה בשש, וחזרתי הביתה לפני רבע שעה בערך. 

מצד שני, 

הייתי בג'אם חבלים של Ollie, פגשתי אנשים נחמדים, היו לי שיחות מעניינות, 

וגם

קשרתי שתי נשים נהדרות. 

הראשונה הייתה מורנה נהדרת, הרבה פחות מפחידה מהמורנה שחיה בשוניות האלמוגים. 

עשיתי לה את סשן הקשירה הסטנדרטי שלי למישהי שאני קושר בפעם הראשון, מעין סשן היכרות שכזה. 

אנקדוטה לגבי זה, כשסיפרתי לאחד הבחורים בג'אם על הסשן הזה והפילוסופיה שמאחוריו, הוא אמר שזה משהו שאני צריך להעביר סדנה עליו.

וואלה, רעיון מעניין. 🤔

סליחה שנדחפתי לתמונה, ותודה לצלמת הנחמדה

לאחר מנוחה קצרה, קשרתי את הבחורה המקסימה שהייתה איתי בשיעור ביום חמישי, 

מה שהיא לא ידעה, וכנראה עדיין לא יודעת 🤫 

זה שהיא עמדה בגבורה בסשן שנחשב אחד הקשוחים בקינבאקו. 

הרעיון הוא הכנה מנטלית. הקושי העיקרי בחבלים או בחיים בכלל, אינו פיזי אלא מנטלי. 

נו שוין, 

אלך מחר לשחות 🤷🏻‍♂️