היום הזה מסתיים בבשורות חיוביות, ככל האפשר.
נמסר לנו סופית שאמא עוברת מחרתיים לבית חולים בלימסול.
רשמנו ניצחון קטן, האחים פרגנו לי בקבוצת החירום בוואטסאפ על זה שהצלחתי לקדם את הנושא, ואני יכול לחזור מחר לארץ בראש שקט יחסית, אחרי שביצעתי את המטרה הנוכחית.
אני מניח שלאחי הקטן יהיו את האתגרים שלו.
צריך לבצע ביופסיה כמה שיותר מהר, כדי שהיא תוכל לקבל טיפול מתאים.
היה לי יום ממש מתיש, גם פיזית וגם נפשית, אבל לא ויתרתי, וכשחזרתי מבית החולים ישר עברתי לבגד ים, והלכתי לשחות.
מחזור הנשימה בעת השחייה מרגיע אותי, יש בזה משהו מסודר שמכניס את הראש למשהו שדומה למדיטציה.
בהיתי קצת בשקיעה, מפנים את פלאי הטבע שסביבנו, מנסה להיות אחד עם היקום.
ישבתי לאכול עם אבא, הקפדתי לדבר איתו על נושאים קלילים שאינם קשורים לאמא, צחקנו קצת, הוא אמר שעשיתי לו את היום עם ארוחת הערב שהכנתי, אז סימנתי עוד V על החגורה.
אחרי הארוחה יצאתי לחצר לדבר עם המתבגר, החמוד ממש מתרגש לקראת מופע הסיום של חוג הבלט שלו, והתרגשתי איתו.
בזמן השיחה העברתי אותו לרמקול, כדי שאוכל לצלם את זה
נחמד שאפשר לחלוק את הדייט של לונה ו-ונוס עם אנשים אחרים, ונוס הפרוותי למשל
יש לי איזו מחשבה לגבי ערב שישי, נראה אם תישא פירות.
עד כאן שידורינו מקפריסין להיום,
להתראות מחר