סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רעשים של שקט

חקר עולמי הפנימי
לפני 9 שנים. 1 במרץ 2015 בשעה 8:24

מזה יותר מ-15 שנה אני נוהג להכין סושי לפחות פעם בשבועיים.

סוג של תרפיה, שילוב של אסתטיקה וקולינריה.

לפני זמן מה התחלתי להזמין אנשים להנות איתי מפרי כפיי, ומה שהחל כמפגש חברתי נחמד במהרה השתדרג בזכות הנוכחים לפליי פארטי.

כל פעם מגיעים לשיאים חדשים.

אמש הגיעה כמות מפתיעה של אנשים מדהימים לדירתי הלא-כה-גדולה, והיה אחד הערבים המרתקים.

הוא קושר אותה על השטיח, בזמן שאני והיא משחקים איקס-עיגול עם גלגל הכאב על גבה של החדשה, כשהיא על ברכיה ואני אוחז בשיערה ודוחף את ראשה את מפשעתי.

"זה שורףףףף" היא התלוננה.

אז הבאתי את הפלוגר. זה תמיד עוזר...

הקושר החליט לבדוק את קיין הבמבוק מלאכת ידי על ישבנה של אחרת, הסימנים היו מרהיבים!!

אך ישבנה ניצח את הבמבוק, ועכשיו אוכל להפיק לקחים לקיין במבוק הבא שאכין.

"תזיין אותי...בבקשה..." החדשה התחננה.

"עדיין לא הרווחת את זה". עניתי.

אחרי שכולם הלכו נשארתי עם ההיי המטורף עוד שעה עד שהצלחתי להרדם.

עשה לכולם חשק לעוד, ואני כבר מתכנן את ערב הסושי הבא.

המוזה - ערב מופלא, נוטף זימה וסויה עם חריפות קלה של ג׳ינג׳ר ועכוזים צרובים.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י