רעשים של שקט

יותר מדי אנשים שנחשפים דרכי לעולם הבדס"מ, שואלים אותי למה אני כה קשה, ורואים את הנטייה שלי כהענשה עצמית.

זה שלב וזה עובר, הם אומרים ומנחמים את עצמם בעיקר.

אני אותו אדם שהייתי תמיד, אני משיב.

ואכן, אני אותו אדם. רק שלם יותר. מבין יותר. מכיל יותר.

חלק בלתי נפרד מההנאה שלי בעולם הזה היא האפשרות לתת למישהי להישען עליי ולתת לי להכיל אותה, את כולה.

ללא דיעה קדומה או שיפוטיות.

מישהי קרובה אליי עברה תקיפה אמש, שעדיין איני יודע לגמרי את חומרתה, וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותה חזק ולקחת ממנה כמה שיותר כאב.

אז נכון, אני סאדיסט. 

אבל קודם כל אני בן אדם. גבר. ג׳נטלמן.

זה מה שמוביל אותי בחיים.

ואני מאוד מקווה שגם אתכם...