לפני 8 שנים. 6 במרץ 2016 בשעה 14:40
לפעמים חוזרת אליי תאוות הנדודים, תחושת החופש להפליג ממקום למקום, להיות אדון לגורלך והשולט בספינה, לחוש את תחושת האחריות הרובצת על כתפיי.
אבל אני נזכר גם בדברים הרעים בחיים ההם, ושוב שמח בחלקי.
אולי בקרוב אעשה ביקור קצר בחיים ההם, רק לשם טעימה מסם נשכח.
"עורה, עורה יורד ים, עורה
והגלים בוכים חרש
בדמם חנית נעוצה
מדממים ברכות אל האוקיינוס"