במשך השבועיים האחרונים תירגמתי מאמר מעניין (אותי לפחות), ומגיש אותו לפניכם.
אמנם הוא קצת ארוך, אז שיהיה בהצלחה :)
*תורגם בלשון זכר אך פונה לשני המינים
מקור:
https://www.psychologytoday.com/blog/unique-everybody-else/201307/bdsm-personality-and-mental-health
האם בדס"מ נורמלי?
העיסוק בבדס"מ נושא בחובו כמות לא מבוטלת של סטיגמה חברתית, למרות שהפופולריות האחרונה של "50 גוונים של אפור" עלולה להיות סימן לעלייה לקבלתו במיינסטרים. מומחי בריאות נטו מזה זמן רב לראות בעיסוק זה משהו פתולוגי ואפילו סוטה. ישנן הנחות מקובלות לגבי אנשים המשתתפים בבדס"מ שהם חרדתיים ולא מאוזנים, שהם פועלים מתוך ניצול מיני שחוו, ושהם מנסים לפצות על קשיים בתפקוד מיני. למרות זאת, הכמות הקטנה של המידע המחקרי מציעה שהנחות אלו כנראה אינן נכונות. לדוגמה, סקר טלפוני שנערך באוסטרליה מצא שאנשים שעסקו בבדס"מ בשנה שלפני כן לא הראו סימני מצוקה יותר מאחרים, לא היו בסיכון לכפייה מינית יותר מאחרים, ולא דיווחו על יותר קשיים בתפקוד מיני . עם זאת, כדי להיות הוגן עם מקצוע הבריאות הנפשית, המהדורה הנוכחית של ה-DSM מחשיבה את הסאדיזם והמאזוכיזם כהפרעות נפשיות אם הם גורמים לאדם מצוקה קלינית משמעותית או אם אדם היה מעורב ללא הסכמתו. לכן, בדס"מ שנעשה בהסכמה בין שני אנשים המרוצים ממה שהם עושים לא נחשב פתולוגי בצורה רשמית.
מה מאפיין עוסקים בבדס"מ?
לא נעשה יותר מדי מחקר לבחון את המאפיינים הפסיכולוגיים של העוסקים בבדס"מ, אז מטרת המחקר האחרון הייתה להשוות עוסקים בבדס"מ עם אנשים מהאוכלוסייה ה"נורמלית" מבחינת מגוון תכונות אישיות. תיאור טוב של המחקר וביקורת ניתן למצוא כאן . עוסקים בבדס"מ גויסו מפורום בדס"מ הולנדי. נבדקים לשם השוואה גויסו ע"י פרסום "מחקר סודיות באינטרנט". אלו הופצו במספר מקומות כגון מגזין נשים הולנדי פופולרי ואתר המאפשר למבקרים לפרסם סודות. יש בי חששות שמה קבוצת ההשוואה היא ייצוג טוב לאוכלוסיה הכללית, אליהם אחזור יותר מאוחר.
המחקר עורך השוואה בין העוסקים בבדס"מ לקבוצת הביקורת בחמשת התכונות הגדולות - יציבות רגשית, מוחצנות, פתיחות מחשבתית, מוכוונות ונועם הליכות - וכן ברגישות לדחייה, סגנון מערכת יחסים מועדף ואושר יחסי בשבועיים האחרונים. העוסקים בבדס"מ חולקו ל"שולטים", "נשלטים" ו"מתחלפים", בהתבסס על העדפותיהם האישיות, כדי לאפשר השוואה בהמשך. היו הבדלי מגדר ברורים בחלוקה לתפקידים, כפי שניתן לראות בטבלה מטה. בקרב נשים, מעל ל-¾ היו נשלטות, מתחלפות במקום שני בהפרש ניכר, בעוד שולטות היו במיעוט קטן מאוד. התפקידים נחלקו בצורה שוויונית יותר בקרב הגברים, למרות שהשולטים היו הכי פופולריים (קרוב למחצית), אחריהם הנשלטים (מעל שליש) ולבסוף המתחלפים. מכאן ניתן להניח כי נשים העוסקות בבדס"מ הן בסבירות גבוהה יותר להעדיף תפקידים האופייניים למגדר מאשר גברים.
השוואת כל קבוצת הבדס"מ יחדיו מול קבוצת הביקורת יוצרת רושם טוב יחסית בקרב קבוצת הבדס"מ. קבוצת הבדס"מ ככלל היו בממוצע יותר מוחצנים, פתוחים להתנסות ומצפוניים, ופחות נוירוטיים, וגם פחות בעלי רגישות לדחייה, יותר מחוברים לעצמם, ויותר מאושרים יחסית מאשר קבוצת הביקורת. מצד הפחות טוב, לעומת זאת, קבוצת הבדס"מ הייתה בעלת מוסכמות נמוכה יותר. נוטים לקשר מוחצנות גבוהה ונוירוטיות נמוכה עם אושר כללי גבוה, כך שאין זה מפתיע שאנשים עם מאפיינים אלו ייחשבו יציבים פסיכולוגית ובעלי רווחה יחסית גבוהה. אולם, השוואה כוללת בין קבוצת הבדס"מ לביקורת עלולה להטעות במידה מסוימת, כי כאשר נערכה השוואה בין שולטים, נשלטים ומתחלפים לקבוצת הביקורת, ובין עצמם, התוצאות היו פחות מאוזנות. בדיקה נוספת של הבדלים אלו מראה דפוסים מעניינים.
פתיחות מחשבתית
כל אחת משלושת הקבוצות בתוך קבוצת הבדס"מ קיבלה תוצאות גבוהות בפתיחות להתנסות מאשר קבוצת הביקורת, כך שניתן לומר שעוסקים בבדס"מ נוטים לשמור יותר על "ראש פתוח". עובדה זו אינה מפתיעה, כיוון שפתיחות להתנסות מתקשרת לרצון להתנסות בהתנהגויות לא רגילות ולא קונבנציונליות. פתיחות להתנסות גם מתקשרת למאפיין שנקרא "חיפוש תחושות מיניות" שעוסק ברצון להיות חסר עכבות מבחינה מינית ולחקור חוויות מיניות חדשות. אני מוצא זאת מעניין שהמחקר האוסטרלי שציינתי קודם, מצא שאנשים שלוקחים חלק בבסד"מ התנסו במגוון רחב של התנסויות מיניות, כמו גם מספר גדול יותר של שותפים ליחסי מין, בהשוואה לאלו שאינם בבדס"מ. למעשה,העוסקים בבדס"מ היו בעלי סיכוי גבוה יותר משמעותית לטעון ל-50 או יותר שותפים שונים ליחסי מין בחייהם,ולכך שהשתתפו במין קבוצתי. זה יכול להצביע על כך שאנשים בבסד"מ נוטים להיות מאוד פתוחים להתנסות מינית באופן כללי (או אולי הם בעלי נטייה להגזמה פרועה!).
אהבת משמעת?
שולטים ונשלטים, אך לא מתחלפים מסיבה מסוימת, קיבלו תוצאות גבוהות מאשר קבוצת הביקורת במוכוונות. מוכוונות היא תכונה רחבה המתקשרת למשמעת עצמית ויש לה שני היבטים הקשורים לסדר ושאיפה להישגים. המחקר לא בדק האם אי אלו משני ההיבטים יותר נפוץ אצל העסוקים בבדס"מ. אולם, אני מניח שלאנשים הנמשכים לבדס"מ יש צורך גבוה לסדר, ויש להם חיבה והערכה לכללים וגבולות. טרם ברור האם ישנו גם צורך להישגים או לא. בנוסף, ייתכן שנשלטים הם מסוג האנשים המעדיפים שיספקו להם סדר ומשמעת, בעוד שולטים אוהבים לכפות חוקים ומסגרת על אחרים. הבדל זה בהעדפה האם לשלוט או להישלט יכול להיות קשור גם להבדלים בנועם ההליכות בין שתי הקבוצות.
שולטים לא נעימים, נשלטים מתוקים
נועם הליכות מתקשר לנעימות והתחשבות כוללת עבור הזולת. נשלטים ומתחלפים למעשה בכלל לא היו שונים מקבוצת הביקורת במאפיין זה. לעומת זאת, שולטים קיבלו דירוג נמוך גם מקבוצת הביקורת וגם מהנשלטים במאפיין נועם הליכות. אנשים שמאפיין זה נמוך אצלם נוטים להיות קשוחים, מוכנים להחליט החלטות קשות, שתלטנים ודורשים בדרך בה הם מתייחסים לאחרים. מכאן ניתן להסיק שאנשים הנמשכים לבדס"מ מעדיפים את את התפקיד התואם את רמת נועם ההליכות שלהם. אנשים שתלטניים יעדיפו להיות שולטים, בעוד אלו הנוטים להיות רכים ובעלי רצון לרצות מתאימים באופן טבעי להיות נשלטים. מצאתי עובדה זו מעניינת, כיוון שהיא מציעה ששולטים מצאו דרך להביע את חוסר נועם ההליכות שלהם בדרך שלמעשה מתקבלת בברכה ובהערכה על ידי הנשלטים שלהם. דבר זה מנוגד לחוסר נעימות כללי ביום יום אשר לרוב נראה כמציק וגס-רוח.
נתקלתי במקום אחר ברעיון שאנשים בבדס"מ מעוניינים דווקא לבדוק תפקידים שהם ההפכים לתפקידי היום יום שלהם, למשל אלו הרגילים לחלק הוראות לאנשים נמשכים דווקא לצד הנשלט (דוגמאות כאן ו- כאן). המחשבה מאחורי זה היא שאנשים כאלו רוצים דרך לפצות על לחצים של ניהול וחווים תחושה של הקלה מהמעמסה של להיות אחראים על חייהם של אחרים. אולם, הממצאים במחקר זה מראים שרוב העוסקים בבדס"מ נמשכים לתפקידים שמשקפים ולא מפצים על האישיות הנורמלית שלהם. אולי ישנה קבוצת משנה של אנשים ההולכת נגד מגמה זו, אך מחקר נוסף נדרש על מנת לבדוק אם זה נכון.
בנוגע למוחצנות, ההבדל המהותי היחיד היה שנשלטים יותר מוחצנים מאשר קבוצת הביקורת. מוחצנות קשורה גם לחברותיות וגם לאסרטיביות. לכן, הפתיעה אותי העובדה ששולטים לא היו יותר מוחצנים (בגלל רכיב האסרטיביות) מהקבוצות האחרות. מדוע נשלטים יותר מוחצנים לא ברור לגמרי. אולי הם בעלי טבע חברותי במיוחד. מוחצנות קשורה גם לחיפוש ריגושים, אז אולי נשלטים מוצאים את תשומת הלב אותה הם מקבלים וחוסר הוודאות במשחק התפקידים מספק את הצורך בריגוש. מחקרים מפורטים יותר יבהירו זאת.
רגוע ובשליטה
מאפיין האישיות מתוך "חמשת הגדולים" שהכי נקשר לבריאות נפשית מול פתולוגיה הוא יציבות נפשית (נוירוטיות). כדוגמה, במחקר הבדס"מ, ליציבות נפשית הייתה קורלציה חיובית גבוהה לחרדות, צורך בקבלה, ורגישות לדחייה, וקורלציה שלילית גבוהה לרווחה נפשית. ייתכן והממצא המעניין ביותר במחקר זה הוא ששולטים נמצאו יציבים נפשית יותר מכל שאר הקבוצות, וזה היה ההבדל הגדול ביותר סטטיסטית בין הקבוצות. שולטים נמצאו הכי פחות רגישים לדחייה ופחות בעלי צורך בקבלה בהשוואה לנשלטים ולקבוצת הביקורת, בעוד שתי קבוצות אלו קיבלו תוצאות זהות במאפיינים אלו. בנוסף, קבוצת השולטים קיבלה תוצאות גבוהות גם ברווחה נפשית יותר מהקבוצות האחרות. נשלטים ומתחלפים קיבלו תוצאות זהות לקבוצת הביקורת ביציבות נפשית וברווחה נפשית. רגישות לדחייה והצורך בקבלה, כמו אי-יציבות נפשית, נמצאים בקורלציה הפוכה עם רווחה נפשית, אז העובדה ששולטים השיגו תוצאות נמכות במאפיינים אלו יכולה להסביר את התוצאות הגבוהות שקיבלו ברווחה נפשית.
יציבות נפשית נמוכה מתקשרת לרגשות של מודעות עצמית, כגון אשמה, בושה, ומבוכה, כמו גם רגשות שליליים אחרים. אנשים בעלי יציבות נפשית גבוהה נוטים להיות פחות מוטרדים מרגשות אלו. אולי אנשים הנוטים לתפקיד השולט הם יחסית חסרי בושה, בעלי בטחון עצמי, לא קל להביך אותם, ואינם חשים רגשות אשם או בושה כאשר הם מענישים במהלך משחק התפקידים. בנוסף, לא נראה שהם מוטרדים במיוחד מקבלת אישור של הסביבה, אלא יצפו שאחרים יקבלו את אישורם במקום. זה מתחבר בצורה טובה עם התפקיד אותו הם מקבלים בבדס"מ שם הם דורשים צייתנות של הנשלט.
מה לגבי צניעות-ענווה?
התשוקה לציית ולהיות תחת שליטה גורמת לשקול מאפיין אישיות שלא נדון במחקרם של ויסמאייר וואן-אסן. חלק מהחוקרים הציעו שישנו גורם שישי באישיות, הנקרא "צניעות-ענווה", להבדיל מ"חמשת הגדולים" הידועים. אפשרות מסקרנת אחת היא שנשלטים ישיגו תוצאה גבוהה במיוחד במאפיין זה. נשלטים מחפשים השפלה והענשה בתפקיד שלהם. למרות שהשפלה וצניעות אינם אותו הדבר, אינטואיטיבית נראה שהם קשורים זה לזה. בנוסף, שולטים עשויים להיות ההפך, בעלי תשוקה להרגיש עליונים על אחרים. מחקר יכול לבדוק האם מאפיין זה גבוה מהממוצע אצל מנשלטים, או האם נמוך מהממוצע אצל שולטים.
אך האם קבוצת הביקורת היוותה השוואה הוגנת?
לתמצת בקצרה, הממצאים בנוגע לקבוצת הבדס"מ מראים כי העוסקים בבדס"מ בכללותם הם בעלי ראש פתוח בקשר לחוויות יוצאות דופן, ונוטים להיות בעלי משמעת עצמית. אולם, רוב היתרונות הפסיכולוגיים המקושרים לבדס"מ, כגון יציבות נפשית גבוהה, חיבור עצמי גבוה ורווחה נפשית גבוהה יותר נכונים לגבי שולטים מאשר לנשלטים או מתחלפים. נשלטים, לעומת זאת, יותר מוחצנים מאשר קבוצות אחרות. מצד שני, שולטים נראים יותר נוטים להסכמה מאנשים אחרים, מה שמתאים להם בתפקיד המועדף עליהם. כל זאת טוב ויפה, אך אני מודאג שקבוצת הביקורת עלולה לא לייצג בצורה טובה את כלל האוכלוסייה. קבוצת הביקורת הורכבה ברובה מאתר המגייס אנשים למחקר על שמירת סודות, ישנן סיבות שונות ומשונות לכך שאנשים שומרים סודות, אבל באופן כללי זה נורמלי לעשות זאת מדי פעם. אולם, לחלק מהאנשים יש אישיות סודית במיוחד כאשר הם חשים שיש בהם חלקים שהם מעדיפים שלא לחשוף בפני העולם בגלל בושה או פחד מדחייה. מאפיין זה של אישיות חשאית הידוע כ"הסתרה עצמית", מתקשר לחוסר יציבות נפשית ורווחה נפשית נמוכה. זה ייתכן שאנשים הנמשכים להשתמש באתרי אינטרנט שם הם יכולים לפרסם סודות בצורה אנונימית או לקחת חלק במחקר על סודות הם בעלי רמות גבוהות של הסתרה עצמית. אם זה המקרה, אפשרי הדבר שקבוצת הביקורת במחקר הבדס"מ הייתה בעלת רמות גבוהות מהממוצע של אי יציבות נפשית ומאפיינים קשורים כגון פחד מפני דחייה. אם כך, זה מרמז שקבוצות בבדס"מ שקיבלו תוצאות זהות לקבוצת הביקורת, במיוחד נשלטים גם הם בעלי רמות גבוהות של אי יציבות נפשית, פחד מדחייה וכן הלאה. זה גם יכול להראות ששולטים אינם יוצאי דופן במיוחד במאפייני האישיות שלהם, כי התוצאות שקיבלו הן ביחס לקבוצה עם ממוצעים גבוהים.
איננו יודעים כרגע אם אי אלו מהחששות הנ"ל תקפים לקבוצת הביקורת או לא, כך שהממצאים במחקר זה צריכים להתקבל במשנה זהירות.
מחקר נוסף צריך כדי לאמת את התוצאות של מחקר הבדס"מ עם קבוצת ביקורת יותר מייצגת, ועם מבחר רחב יותר של מאפייני בריאות נפשית (למשל בדיקות סמים או התעללות) כדי לחקור באיזו מידה האנשים בבדס"מ נהנים למעשה מבריאות נפשית גבוהה מאחרים. חוקרים יוכלו גם לבדוק כמה מאוזנים העוסקים בבדס"מ בחייהם ובמערכות יחסים בכלל. לדוגמה, האם שולטים, שהם פחות נוטים להסכמה, עוינים במערכות היחסים באופן כללי, מחוץ לבדס"מ? בנוסף, בהתחשב בהיתרנות המינית בבדס"מ שנתגלתה במחקר קודם, יהיה חשוב לחקור את יחסם של העוסקים בבדס"מ כלפי יחסי מין בסיכון והאם הם עצמם נמצאים בסיכון גבוה מהרגיל למחלות מין. בדס"מ צופן בחובו מגוון רחב של עיסוקים במבחר הקשרים, למשל במערכות יחסים מחייבות או במערכות ארעיות. מחקר עתידי אולי ישקול היבטים יותר ספציפיים לגבי איך אנשים עוסקים בבדס"מ כדי לאפשר הבנה עשירה יותר בפסיכולוגיה של חלק מעניין זה בחיים האנושיים.
