מרקו הגיע לאסוף אותנו כמעט בשעה שש בערב. איש גדול עם חיוך גדול אף יותר. לבשתי חליפת שלושה חלקים שחורה, ומיצי המהממת לבשה מכנסיים שחורים צמודים שהבליטו את רגליה החטובות, מגפוני עקב עם גולגלות, חולצה שחורה ומעיל (כי קר). בתיק שלי היו חבלים, חישוק תלייה, שוטים, מקל וכף עץ, ועוד כל מיני שטויות.
בתיק שלה היו בגדים סקסיים להחלפה.
הנסיעה ארכה מעט פחות משעה, בתחילה על כבישי אגרה מהירים, ולבסוף נסענו בכביש חקלאי צר, בין משקים וחוות, בתי חווה נטושים, ועצי ענק שמראם נטול העלים עורר בי צמרמורת, כמו סרט אימה ישן.
בסוף הדרך חיכה לנו בית חווה עתיק ומשופץ, מבנה בעל 2 קומות ולצידו חצר ענקית ובית קטן יותר. כיוון שהגענו מוקדם יחסית, שתינו מעט יין ואספרסו, וניצלנו את המרחב הפנוי טרם הגעתם של האורחים לתלייה הראשונה.
החלטתי להתחיל עם תליית face down, כי עדיין לא אכלנו ושתינו יותר מדי, ויהיה למיצי שלי נוח יותר להיתלות כך. אני מנסה עכשיו להיזכר כמה זמן לקחה הקשירה, רק כדי לגלות איך במהלך הקשירה היא ואני נסגרים בתוך בועה, בה אין זמן ואין קהל, כך שאין לי מושג בעצם כמה זמן נמשך העניין.
בזמן שאנחנו שהינו ביקום הקשירה שלנו, הגיעו עוד ועוד אורחים, ובמקום התמלא מעט יותר. למרות היותנו אאוטסיידרים, כולם היו נחמדים ומאירי פנים.
מגוון הגילאים היה רחב, די כמו מה שאני מכיר ממסיבות פרטיות בישראל. הצעירים ביותר היו בסביבות 25, והמבוגרים בסביבות 70.
היה שם קטע מוזר, ששני שולטים יצאו החוצה עם בול וויפס ארוכים מאוד, והצליפו איתם שם בחוץ באוויר, כאילו כדי לראות מי עושה יותר רעש.
האוכל היה נחמד מאוד, ואחרי שאכלנו ונחנו קצת, החלטנו לבדוק את הקומה העליונה, בה הציבו מתקני עינויים מלבבים למראה.
קשרתי את מיצי בפרקי הידיים לקיר הסורגים שהשקיף אל הקומה התחתונה, והתחלתי בספאנקים עם כפות ידיי. המשכתי לשוט זנבות רגיל, שוט זנבות קלועים, מקל עץ וכף העץ שהפיקה צלילים נאים.
בשלב מסוים עברנו לסוג של חמור מרופד עור, ואז חזרנו לנוח למטה.
לקראת חצות התחלנו בתלייה השניה, הפעם face up, מעט יותר נוחה למצבה של מיצי אחרי כל מה שעברה עד כה.
דבר מעניין היה שלא היו כמעט קושרים, ואלו שהיו - היו ממש חובבנים ולא תלו בכלל. הם מאוד גילו עניין ושאלו שאלות, מה שקצת הביך אותי כי איני רואה את עצמי כבעל ידע נרחב במיוחד. בכל מקרה שמחתי לחלוק ידע ולתת טיפים באדיבות וללא שמץ התנשאות...
לא עבר זמן רב ומרקו רמז לנו שהגיעה העת לצאת לדרך חזרה. נפרדנו ממי שהכרנו, וחזרנו הביתה.
הדבר שהכי זכור לי מאותו ערב הוא כמה מיצי שלי הייתה יפה וקורנת, וכמה גאה הייתי להיות לצידה.
אוהב אותך ומתגעגע
מיצי שלי
♡♡♡♡♡
