סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רעשים של שקט

חקר עולמי הפנימי
לפני 4 שנים. 19 בפברואר 2020 בשעה 22:28

היה ערב מדהים, שיעור קשירה עם עיניים מכוסות... אחת החוויות החזקות יותר שהיו לי בעולם הקשירה.

עוד על זה (בתקווה שישלחו לי גם תמונות) מחר.

בינתיים, תחיו את הרגע.

Time lost forever - the seconds keep running
Just like the sand in the hour-glass
All the faces I ever knew have to die someday
They fade away

Life is a distance
And I walk it half way back
Sooner or later
My thoughts drifting backwards
The future is catching up
And I didn't notice anyway

So how can I say
that anything we ever had was something
Words we spoke meant something
I really miss the days gone by
Although I hardly can remember
Things we had meant something
Words we spoke meant something
I really miss the days gone by
Although I hardly can remember

לילה טוב :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י