אני זוכר אז פעם מזמן שהייתי כאן והיה לי מאוד ברור שמכאן תבוא האחת
קשר זוגי משולם בבדסמ כמתכון לאורך חיים בריא.
ואז הכרתי אותה
היא הגיעה חדשה לעבוד אצלנו והחיבור בנינו היה מיידי
אחרי כמה דייטים, כמה טיולים משותפים וחודשים של הכרות
ההמשך כבר היה לנו ברור ועברנו לגור ביחד.
אני זוכר שבאחד החודשים הראשונים להכרות שלנו הצלחתי למצוא את המילים ולהסביר לה על הבדסמ
היא מצידה קראה את 50 גוונים כשיצא
אני מצידי ניסיתי להסביר לה את ההשקפה שלי לכל העניין הזה
יאמר לזכותה שהיא הקשיבה קשר רב
ואפילו ניסיתה פעם או פעמיים אבל לא מצאה כל חיבור.
חודשים רבים שהפכו לשנים אנחנו חיים ככה מאושרים ומאוהבים עד אין קץ
אך הצורך הזה בי חזר לבעור
בנושא עלה שוב על סדר היום לפני ימים אחדים אך הפעם הגישה הייתה יותר מפוייסת
והיא מתוך הבנה גמורה שצורך הזה שבי, שאין לה את היכולת לתת לי אותו איפשרה לי למצוא אותו במקום אחר
סיכנו בנינו היכן יעברו הקווים האדומים והבטחנו לעצמנו שזה לא יפגע במערכת יחסים שלנו
וברגע שהיא תרגיש שאכן כך קורה, נעצור הכל.
עכשיו, כשאני כותב את השורות הללו, אני מבין באיזו בת זוג אדירה התברכתי.
זה הזמן בשבילי להכניס לחיי נשלטת.
העבודה שזה לא בה מתוך זוגיות לא אומר שהיא תקבל ממני רק חצי
היא תקבל ממני את השלם הגמור ואת הפינה החמה אצלי
אני לעולם לא אתן לה להרגיש רק נשלטת
לא חפץ, לא חור ולא זונה
היא תקבל את הכבוד הראוי לה בתור מי שהיא.
אני אנסה, בדרכי שלי, להכניס אתכם לעולם שלי
למחשבה שלי ולדרך שבה אני רואה את הדברים
ככה הכל התחיל.
מי יודע איך זה ימשיך... ואיך זה יגמר.
לפני 9 שנים. 25 באוקטובר 2014 בשעה 16:54