בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכאן אני ממשיך

כאשר לשני הצדדים קשה להתאפק, קל לחצות קווים מסוכנים.
לפני 9 שנים. 26 בנובמבר 2014 בשעה 9:05

זה הזמן לבדוק את סף הכאב
הדלת נסגרת ואת נשארת ערומה
פותח לכבודך חבילת אטבים חדשה
רגלייך מפוסקות
גופך נגלה אליי בהוד והדר
חבל דק נקשר לאטב הראשון. נתפס בשתפיי הכוס שלך
ואחריו אטבים נוספים עולים לאורך גופך העירום והפגיעה עם חוט דק שעובר בניהם
עד האחרון שניתפס בפיטמה
האטבים חדשים והצביטה שלהם כואבת
אך המשיכה של כולם יחד כואבת פי כמה
אני משחק בהם, מנגן את הכאב שלך בעזרתם
מחדד את האודם והכאב
ומושך בחוזקה את החוט הדק חזרה אליי
העור אדם וצורב
הנר שהודלק קודם כבר מתחיל להמיס את השעווה
ומגובה בטוח היא נוטפת על גופך. על הסימנים הצורבים שהשאירו האטבים שביקרו כאן קודם
הגוף שלך מלא שעווה
שוט קטן עוזר לי להוריד אותו מימך. מצליף בדייקנות בכל מקום שבו האטבים ביקרו והשעווה נטפה
ומה שלא יורד בהצפלה הראשונה, יורד בשניה. או בשלישית.
בסוף את נקייה.
האטבים שוב חוזרים לגופך. הפעם ללא החוט.
סוקר את גופך ובכל מקום פוטנציאלי שבו אפשר לתפוס אטב הוא מוצא מקום בגופך
אחרי שלא נותר מקום שוב נאזר בשוט קטן
בהצלפות ממוקדות אני מסיר את האטבים
וכמו בפעם הקודמת, מה שלא יורד בהצלפה הראשונה ירד בשניה. או בשלישית.
הפעם את לא רק ממלא את חלל החדש בקולות הכאב
חלל החדר מתחיל להתמלא בריח מיצי העונג שלך
ואיתו הטיפטוף בין רגלייך והדמעות שבעינייך
שניהם זולגים אט אט מטה
בסוף, שהכל יורד, אני מסיים לבחון לראשונה את סף הכאב שלך
ובפעם הראשונה מרשה לך לגמור


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י