מסיבה. אני חופרת לו כבר הרבה זמן.
מסיבה כי אני אוהבת אנשים, אני אוהבת להתערבב, אוהבת ריגושים... מסיבה!!
אז הוא מצא אחת שמוצאת חן בעיניו, שהוא מוצא את עצמו בה, שהיא נחשבת לבדסמית אמיתית. ביקשת קיבלת...
מה עוד רצית? ריגושים? לבחון גבולות, להבין עד איפה את יכולה להגיע... תקבלי הכל.
ואני, אני רק שמעתי מסיבה :)
לבושה בשמלת קטיפה קצרצרה שלובשת לראשונה עבורו, גרביון שקוף ומגפיים שעוברות את הברך, מאופרת למשעי והלב כבר מפזם לו מרוב התלהבות...
בבטן מדי פעם עוברת דקירה קלה (היי, גם אני קוראת פוסטים, אני יודעת שהוא מתכנן משהו... ואצלו אי אפשר לדעת).
מגיעים למועדון, מוזיקה טובה, שותים משהו, רוקדים, סשנים ברקע על כל מיני מכשירים שמפוזרים בפינות שונות ולי טוב, רוקדת בזרועותיו וטוב, פשוט... טוב.
הערב עובר והכל על מי מנוחות, הבטן כבר נרגעת ואפילו התהיות בראש אבל הוא גם קורא מחשבות ...
באמצע רחבת הריקודים יש מוט נדנדה שמישהי נתלית עליו כמו קופיפה, עד שהיא נופלת. אני מביטה עליו, הוא כמו ילד במגרש משחקים שממתין שהמתקן האהוב עליו יתפנה... לא עוברת שניה והוא מורה לי לבוא אחריו, קושר את פרקי הידיים לצדדים, נותן לי נשיקה ומתחיל להצליף.
ההצלפות מתחילות בקצב איטי, בעוצמה סבירה ואני כלכך אוהבת שכואב לי, נהנת לכאוב עבורו, כלכך מגורה. הוא מושיט את היד, מלטף לי את התחת, את הכוס, מרגיש את הגרביון שלי רטוב.
ואני גאה בעצמי על יכולת הספיגה, על כך שאני באמצע החדר ואנשים מסתכלים וזה בסדר לי. ממש מרגישה גיבורה... ריגושים בקטנה. המוזיקה ברקע וההצלפות מצליחים להשכיח ממני את המקום ואני הופכת להיות אחת עם השוט.
והוא מיטיב לקרוא אותי ומחליט לקחת את זה צעד קדימה, להוציא אותי מאיזור הנוחות.
שוב מתקרב, מלטף אותי, משעין את הגב שלי אל החזה שלו ובלי שבכלל אספיק להבין מה קורה, השמלה מורמת והגרביון נקרע והמחשבה הנחמדה שעברה לי בראש לפני שניה הופכת להיות בושה, מבוכה. אני חשופה, התחת שלי בחוץ, הוא לא מוריד לי את השמלה ואני חצי ערומה.
והוא לא נותן לי זמן תגובה ומתחיל שוב בהצלפות, על העור החשוף.. ממשיך בעוצמה שבה עצר אבל אני לא מתרכזת יותר בכאב,
כל הצלפה הופכת להיות כמעט בלתי נסבלת
המוזיקה מעומעמת ואני לא מצליחה להתגבר על המבוכה, הוא מתרחק כדי להצליף ואני מתקרבת כדי להסתתר מאחוריו, מבקשת ממנו להוריד את השמלה, רק תוריד את השמלה והוא מבין, מבין בדיוק מה אני מרגישה אבל לוחש שכך היא תשאר ושכדאי שאשכח מכל השאר ואתמקד רק בו ואני פשוט לא מצליחה, רואה פנים מביטות בי (ואני בכלל עם עיניים עצומות).
מצליף בי עוד דקה, עוד שתיים עוצר ומתקרב אליי, נוגע בי, מלטף ושואל אם הכל בסדר
ואני יודעת שעכשיו זו ההזדמנות, הפתח לצרוח לו שלא, שאני סובלת, שיוריד אותי משם שאני רוצה להיעלם. הכל קורה ממש בשבריר של שניה והליטוף שלו, היד שלו מרגיעים אותי ובמקום, אני שומעת את עצמי אומרת לו שהכל בסדר, שאני ממשיכה. מאותו רגע אין ברחבה אף אחד, אלה רק הוא ואני.
מאותו רגע אני מרגישה רק אותך אדוני!
כל הצלפה חודרת לי לנשמה, עוברת לי בגוף ומכניסה אותי למצב הצבירה הכלכך אהוב עליי ואני עפה..... עפה....
אין לי מושג כמה הצלפות עד שהוא שחרר את ידיי, השעין אותי עליו ולקח אותי לשבת, והכל רועש וגועש אצלי, הלב מקפץ אבל המילים לא יוצאות אני מביטה בו, מקוה שהוא מבין אותי בתוך השקט שלי.
הוא נותן לי להרגע, מלטף אותי, הולך להביא לי מים ונותן לי להצטנף בתוכו עוד קצת..
רגע עוצמתי !!
אני קמה לשירותים, הולכת להסתדר כאילו כלום לא קרה...
והאמת... שזוהי רק ההתחלה!!
