לפני 12 שנים. 22 בפברואר 2012 בשעה 20:38
השקט גועש
הרסיסים שלי עוד יתמזגו עם שלך ,שקט שלי .
כמה שאשכח ,כך אזכור
איך בכי חונק הופך אנחה .
אף היא שקטה ,בודדה ,לאזניך בלבד
היא תשאר עמך .
אותה תשמע עם התעוררותך ועמה תרדם .
היא תעורר בך את התאווה
תחשוק בה ,שוב ושוב
לא תדע עוד כיצד עברו ימיך בלעדיה
ואף לא תזכור .
רק תחשוק כל רגע ,
שתגלה עצמך
דרכי
כמה כמהה היא לזעקה