קטעים מהלב

יש אנשים שיש להם יום קבוע לנקיון ואפילו שעה קבועה .נגיד שישי בבוקר, שבת בצהריים וכו' . אצלי אין ,זה יכול להיות בסופ"ש ,יכול להיות באמצע השבוע ,יכול לא להיות שבועיים, יכול להיות ב-11 בלילה ,לפעמים אני חוזרת מעבודה וישר סוחבת את המטאטא לקומה שלי .
נראה לי שזה יותר קשור לתחושה של לנקות משהו אחר ,אין לי מושג.
ובאמצע שאני מנקה תמיד יוצא לי לעשות משהו אחר ,במקרה .
לפעמים אני מתחילה פתאום לתייק את המשכורות ולראות כמה הרווחתי לפני שנתיים , לפעמים פתאום אני נתקלת בסטפה של תעודות ציונים מהבי"ס שנופלות עליי מהארון למעלה ואז אני מתחילה גם לעבור על הציונים ולחשוב למה קיבלתי ציון חרא בהיסטוריה דווקא בכיתה ט' (כי שנאתי את המורה), לפעמים דיסקים ואז אני מתחילה לעשות סדר בדיסקים לפי א'-ב' . לפעמים אלבום תמונות ואז אני מתחילה למיין אותם לפי תאריכים ולפי חברים ולפי החיות שלי מגיל 12 עד עכשיו ולפי הגיל של החיות וסוג החיה . לפעמים אני מתחילה למיין חזיות ותחתונים וגרביים לפי צבעים וכובעים לפי סוגים וג'ינסים מהגזרה הנמוכה ביותר עד לגבוהה ביותר..אחרי שעתיים אני נזכרת שהייתי בכלל באמצע לנגב אבק .פעם אחת אפילו התחלתי לצייר תוך כדי נקיון ,כי פשוט נתקלתי בקרטון ביצוע ומלא סקיצות שלי והתחלתי לסדר אותם לפי סוגי ציור וכך זה התגלגל .פעם אחת פירקתי לאחותי את כל החדר תוך כדי נקיון ,כי פשוט עיצבנו אותי כל המדפים הצהובים המחוברים יחד עם ארון ועם שולחן כתיבה ,זה היה נראה לי מטומטם ומרובע .היא הצטרפה אליי בהתלהבות להוציא את הברגים עד להתמוטטות הסופית של הארון עם המדפים כשאנחנו בוהות בהרס הזה בהנאה ותחושה של הישג גדול .וואלה שום דבר שמתחיל לי בחיים אני לא יודעת איך הוא יסתיים,אפילו משהו הכי בנאלי ...דוגרי ,תמיד הייתי היפראקטיבית ואם משהו לא משעשע אותי ולא מעניין אני פשוט לא אעשה אותו.. הכל כדי שנקיון לא ייראה לי סתם נקיון יבש שחייבים לעשות .
אחרי שבוע הכל שוב מתבלגן לי ...