ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים שרואים מכאן

לפני 10 שנים. 18 בנובמבר 2014 בשעה 20:29

 

כמובן שאתה יכול ללכת.

גם אני, עקרונית.

אתה לא הוגן. אתה משהה אותי, עוצר ומעכב אותי, משאיר אותי במקום לחכות.

הלכת, אבל לא נפרדת. השארת שלוש נקודות... אולי סימן שאלה?

 

מה זאת אומרת "עוד לא."? אל תשחררי? אל תיישבי? אל תעזבי אותי בשקט באמאשלך?

 

בין אם זה לשם שעשוע ובין אם זה חינוך, זה נבזות.

 

 

 

לפני 10 שנים. 17 בנובמבר 2014 בשעה 0:01

 

Is everybody happy now?
Is everybody clear?
We could drive out to the dunes tonight,
'Cause summer's almost here.
And I've been up all night,
I might sleep all day.
Get your dreams just right
Let them slip away,
I might sleep all day.
When the roads are clear,
We'll head on out of here,
If you're coming back,
I'll see you in the morning
I'm just staring at
The ceiling staring back at me,
Just waiting for the daylight to come crawling in on me...
And I've been up all night,
I might sleep all day.
Get your dreams just right
And let them slip away,
I might sleep all day.
Ohhh... It's too late to get high now.
Ohhh... It's too late to get high now.
Fix your hair just right
Put your jeans on tight,
Wear a dress, so I can get it off real easy.
'Cause I've been thinking I'd
Like to see your eyes
Open up real wide the minute that you see me.
If you don't come through,
I wouldn't wait for you.
I understand that everyone goes disappearing,
Into the greatest grey
That covers over everyday,
And hovers in the distance and the distance and the distance...
I've been up all night,
I might sleep all day.
Get your dreams just right
Let them slip away,
I might sleep all day.
Ohh... It's too late to get high now.
Ohh... It's too late to get high now.
Baby I'm not alone
Only wanna get high

לפני 10 שנים. 16 בנובמבר 2014 בשעה 11:05

של התבוססות בעבר, הרחוק וזה שעוד לא.

של נסיון עלוב לראות אל תוך העתיד לבוא, הלא-ידוע, שכך או כך יבוא וייפרס לפנינו כהווה, בבוא הזמן.

 

המילים. מילימילימילימילים.

 

ועכשיו, זמן מעשים. הווה פרוס. מהר מהר לתפוס ולהספיק לפני שיהיה עבר ויילך ויתרחק. כי צריך להכין את הקרקע למה שעוד יבוא. צריך.

לפני 10 שנים. 15 בנובמבר 2014 בשעה 21:34

זו תקופת הזמן שהצבתי לי.

לא בחרתי מה אני מדמיינת שיקרה בתום הזמן.

ספרתי לעצמי כל יום שעבר, טפחתי על השכם. גדלתי, בגרתי, למדתי להתנהג נכון.

והנה, רגע לפני שנגמר הזמן, נשברתי.

כל כך מתסכל להיאלץ להיכנע לתקווה שיבוא ולפחד שלא יבוא יותר לעולם, לא להיות מסוגלת לכבות את זה.

 

(*האם הייתי בוחרת להיות מסוגלת לכבות מבלי להיות מסוגלת להדליק שוב?)

לפני 10 שנים. 15 בנובמבר 2014 בשעה 13:16

You make the Rules.

And Your Rules say that You're not here.

And I, I asked for someone else to make them for once.

And so, here we are:

I am here. You are not. Rules are rules.

לפני 10 שנים. 15 בנובמבר 2014 בשעה 13:08

*But only in retrospect

 

מרחק+זמן=בהירות/טישטוש?**

 

**למה או או אם אפשר גם וגם, כמו שחברה אוהבת להגיד.