דברים שרואים מכאן

לנשום עמוק.

ליהנות מכמה שעוד נשאר. יהיה עוד.

להתחיל שבוע חדש, לא להתחיל 'עוד שבוע' (הבדל דק אך משמעותי!).

רוצה כבר טו אנ-מיוט. להוציא את מה שמצטבר מאחורי הסכר.

אני ב-65% בערך.

למה כן אני

כי אני מבינה. אותך. אותי.

כי אני אחת ויחידה (כמו כולם...)

כי אני רוצה גם בלי להצטרך

וכי מהר מאד הבנתי עם מי יש לי עסק.

ואני עדיין רוצה. עוד.

למה כן אתה

כי אתה מובן.

כי מבינים אותי. זה לא מובן מאליו.

כי הבאת איתך פרץ של ליבלוב ופריחה, בין אם בכוונה ובין אם לא.

כי בצורה אינסטנקטיבית ואינטואיטיבית ידעתי לתת לך את המקום שאני בדרך כלל שומרת רק לעצמי.

את כיסא הנהג.

אז, קח. תנהג.

אני יודעת שתדע לנווט את המפלצת.

אתה הבאת איתך הצלחה, אני מקווה להביא נחמה.

זה למה כן.

רוצה. כל כך. הרבה.  

עכשיו ונראה שכל הזמן.

רוצה משהו ממך.

משהו.

כמעט כל דבר.

אפילו אצבע אחת...

אצבע שתסמן לי לבוא, עכשיו. עוד פעם. 

אצבע, שתיגע בכל הכפתורים, או אפילו רק בכפתור אחד, בכל הכח והעדינות שיש בך. 

אצבע שתחקור, שתחפש, שתידחף ותחפור. בי.

אם תיתן לי שתיים, אם תרשה לי לקבל עוד קצת, כבר אתמלא כולי.

אבל באמת שאסתפק באחת.

אצבע אחת תספק אותי. עכשיו.

עכשיו בסדר.

קיבלתי את המילים שכל כך חיכיתי להן.

קיבלתי את האישור שצדקתי, ושלא דמיינתי ושלא הייתי שם לבד.

עכשיו אפשר לנשום, להתרפק קצת על ההקלה.

בפעם הבאה, נעשה את זה נכון.

בשאיפה. ונשיפה. ועוד שאיפה.

כבר המון זמן לא עשיתי טעות מדהימה כמוך.

*אני מתנצלת מעומק הלב על כדור הגבינה...

לא מזמן, אחרי שקיויתי והאמנתי לרגע ושוב התפכ(ק)חתי, שאלה אותי חברה:

אז מה בעצם את רוצה בדיוק?

אני? כל מה שאני רוצה זה שיבינו אותי.

אני רוצה מישהו שיבין אותי. את המילים, את המבטים ואת המעשים הלכאורה לא הגיוניים. שיעשו אצלו הגיון למרות שכלפי חוץ זה אולי נראה מסובב וסבוך.

אני רוצה מישהו שיבין את חוש ההומור שלי, הוא חייב להבין למה וכמה אני מצחיקה.

מישהו שיזהה את הטוב, יראה את היופי, יבין את התבונה.

מישהו שיקבל את הכיעור ויוכל להכיל את הרשעות, לכשתרים ראשה.

I want someone to finally get me

And I want someone who will want what he gets

And when that happens that someone will get all that he wants

יפות המילים, מאוד. עצוב, כי הן לא נשאו תוצאות. תוהה אם המילים שלי יותר יפות כשעצוב או שסתם נדמה לי כך.

מסתבר שככה זה אצל כולם. גם מי שאצלו המילים תמיד יפות, כשעצוב הן יותר. יש להן ערך רב יותר כשעצוב לנו. הן מספקות נחמה. הן מכילות יותר מאיתנו. הן מוציאות את זה החוצה. אולי אפילו מסננות, טיפה טיפה. מטהרות, כמעט מזקקות. ומשחררות. צריך להישטף, להתנקות. בדיוק ככה זה יוצא.

*קרדיט וור קרדיט איז דיו: לך, החצי השני של השיחה. משען גם לצד האחר. מקום מבטחים. תודה.

*לך, שהזרות לא מפריעה לה להיקרא מוכרת: יש טעם. יש תועלת. ויש גם הרבה מאד אסתטיקה. יפות המילים שלך. גם.

יפות המילים.

יפות עצוב,

כי לא נשאו את התוצאות...

וזה עליו.

וזו בדיוק הבעיה:

הכל עליו.

ואני מתבוססת, כמו מפגרת

הוא הבעיה שלי

והוא הבעיה שלו

ואני לא בעיה שלו, רק שלי -

חוץ מהניוזלטר השבועי, כמובן :)

יוצא שכל שסופ"ש אני שולחת מייל, שלא נענה.

מעין ניוזלטר שבועי לעדכן שעוד לא בסדר.

קומפולס. חסר תוחלת, כנראה.

(*לא כנראה "אולי", כנראה "כמו שאנו רואים")

אני חווה, מתמודדת, נעצבת, ממשיכה...

מה מניע את השליחה?

מה שתמיד מניע -

השתוקקות, צורך, רעב,

אני עדיין ממשיכה להראות את כל הקלפים, גם כשאף אחד לא מסתכל לראות אותם.

(*"יפות המילים, יפות עצוב" - נקסט טיים, רימיינד מי!)

לאורך כל היום אני מסתכלת על עצמי במראה ומשהו מצלצל לי מוכר. מעורר. לא סתם ואניטי, משהו אחר.

ואז בערב, בבית אני מבינה.

זו אותה השמלה. זו אותה השמלה שלבשתי בשבילו באותו לילה.

לא הצלחתי להחליט מה ללבוש: ג'ינס או שמלה? שמלה או ג'ינס?? עבר כל כך הרבה זמן מאז שהתרגשתי ככה...

החלטתי ללכת עם נתינת זכות ההחלטה בידיו ופשוט שאלתי אותו:

"ג'ינס או שמלה?"

"מה שיותר נוח לך להוריד..."

"מה שיותר נוח לך להוריד."

"שמלה. תלבשי לבנים סקסיים."

"אין לי אחרים. פיספסת פעם שעברה סט פצצה. זה מה שקורה כשאין סבלנות."

גם למחרת לבשתי את השמלה. הלכתי איתה לעבודה וכל אחד ואחד עשה בדיוק מה שרציתי ועם חיוך. היה לי יום נפלא ולא רבתי עם אף אחד. אף אחד לא רב איתי.

גם היום.

זה מה שהציץ אליי חזרה מהמראות לאורך היום.

פול דיסקלוז'ר:

במשך שבוע העבודה חווה הכותבת את הכתוב לעיל בצורה הרבה פחות אקוטית, מצמיתה ו/או דרמטית, שלא לומר בצורה יותר מינורית (כי אל לנו להקל ראש בזה שהיא סוף סוף מרגישה שוב... מינורי זה לא!).

ודבר נוסף - העירו לי חברים (כאלה שמכירים את הצד הראשון) שהם לא מבינים כל כך, שהכל פה אוסציאטיבי, לא נהיר כמו שהיו מצפים (ממנה). אז כן, ככה, בדיוק. אסוציאטיבי, חם וטרי-טרי מהמוח הקודח, מוסח הדעת והלולייני שלי/ה. כמעט בלי עריכה. זו שיחה שאני מנהלת עם הקיר הפרטי (עאלק) שלי שלא עונה לי. למעשה, הקיר אפילו כנראה לא יודע שמנהלים איתו את השיחה הזו. אבל אתם, קוראיי היקרים, אתם יודעים! סבבה? סבבה!

ועכשיו הלאה, אל המחר. כי יש אחד כזה ועוד אחד מיד אחריו והם יהיו טובים, איך שזה יהיה או לא יהיה.

(*יש עוד אחד בטרילוגיית פליטווד אבל הוא יצטרך להמתין, כי הוא אינדיקטיבי מדי, עם הקוראים הסליחה.)

פה, איתי, רק עוד קצת. בבקשה.

ממחר יש לך את כל המרחק והזמן שתרצה לחפור או שלא, להיבהל, להירגע, להיכנס חזרה לקונטרול שיחזיר לך את תחושת הביטחון.  

בינתיים, יש פה אותי, ואיתי אולי תהיה פחות מבוהל. וגם אם לא, כמה זה כבר יכול להחמיר את המצב?  

עדיף להתחרט על דברים שעשינו מאשר על כל אלה שלא. לא?  

(*Rewind, Pause, Play, Pause, Rewind, Pause, Play... The silence still doesn't fill up with anything)

Now here you go again
You say you want your freedom
Well, who am I to keep you down?
It's only right that you should
Play the way you feel it

But listen carefully to the sound
Of your loneliness
Like a heartbeat drives you mad
In the stillness of remembering
What you had
And what you lost...
And what you had...
And what you lost

(Oooooh)

Oh, thunder only happens when it's raining
Players only love you when they're playing
Say, women...they will come and they will go
When the rain washes you clean, you'll know
You'll know

Now here I go again, I see, the crystal visions
I keep my visions to myself
It's only me
Who wants to wrap around your dreams and
Have you any dreams you'd like to sell?
Dreams of loneliness...
Like a heartbeat drives you mad...
In the stillness of remembering
What you had
And what you lost...
What you had...
Ooh, what you lost

Thunder only happens when it's raining
Players only love you when they're playing
Women, they will come and they will go
When the rain washes you clean, you'll know

Oh, thunder only happens when it's raining
Players only love you when they're playing
Say women, they will come and they will go
When the rain washes you clean, you'll know
You'll know
You will know
Oh, oh, oh you'll know