יד ביד

פינה לכל אחד, מחשב לכל ילד.

שקועים עמוק בלימודים ועבודה, עוד יום של קור
מהבוקר שהוא כבר לא מרוכז, קם הולך, יושב חושב
צריך להרגע.

קם ומסתובב, אני שקועה. לרגע עוד חושב אם זה בסדר
להוציא אותי מהריכוז, חפוז?

ניגש ומושך אותי מהשיער, מהספה, אל המיטה
מושיב אותי מוריד לי את הראש, במהירות אני מנסה לזרוק ת׳משקפיים.

נכנס עמוק לתוך הלוע, ההתנגדות כלל לא נשמעת, רק
זקפה קשה ופה רטוב ומשקף מונח רופף על חוטם.

מזיין לי את הפה.

לקראת הסוף יוצא.

מסיים משגל עם יד ימין, נותן לי שאשתה.

בולעת, מודה וחוזרת ללמוד.

עכשיו הוא מסכם עוד מאמר...