כמו שאני תמיד אומרת, הסבלנות בסופו של דבר משתלמת.
בשיחה הראשונה שלו כאן איתי, אני כבר ידעתי. מעטים הגברים עם היכולות הללו. להקסים, לכבוש, לחזר, להפתיע, להחמיא ולהגיע אל הלב.
קבענו להפגש. הוא אמנם מבוגר ממני בכמה שנים טובות ונכון, הוא לא בראד פיט...אבל יש לו ברק בעיניים, מוח סוטה ולב זהב.
התעקשתי למפגש והוא הגביל אותו רק לקפה. שתינו , צחקנו ובכל השעתיים איחלתי וייחלתי שהוא לוקח אותי אליו, קושר אותי ומפרק לי את הגוף שלא יודע אדון כבר חודשים טובים.
לא קרה. נימוס יתר דחק את מחשבותיי האפלות למפגש הבא. ושוב...עם סבלנות גם זה הגיע. יום שישי, ערב, הגעתי לדירתו הנקייה והמצוחצחת, בקבוק יין עם שתי כוסות עמדו על השולחן וכן גם סט אזיקי ידיים ורגליים. פתחתי את העיניים לרווחה וידעתי שאני הולכת להנות ולסבול כאחד.
אמשיך ואומר...שכל מה שדמיינתי לאותו ערב - קרה.
המשך יבוא .
