"אני לא שונה..."

על פניו לא היה לזה סיכוי, אולי מפגש אחד-
סשן בודד

אבל זה המשיך, עוד מפגש, עוד סשן, עוד אחד
פעם בשבוע, יום קבוע, אותן שעות, אותה משבצת
קראתי אותו והוא למד לקרוא אותי,
המפגשים היו מאוד מגוונים

בהדרגה הוא גם למד לספוג
הוא לא אהב את זה-
אבל הוא רצה, 
רצה ללמוד
רצה להתמסר

הכי אהבתי את האפטר קייר 
שלפעמים היה יכול להיות גם סשן בפני עצמו
הוא היה מתיישב מולי
מחזיק לי את הרגל ומניח את הראש
ואני הייתי מלטף אותו
מלטף לו את השיער הגולש
שומע אותו נרגע

יום אחד זה נגמר -

אילוצים