סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חינוך טוב מגיע מהבית

אני מגיע הביתה
מוריד את הקסדה , פותח את הדלת , ואני רואה אותך ממול , יושבת על 6 ולידך הכלב .
הכלב מזיז את זנבו , ואת מראה לי שגם לך יש זנב , אבל שלך לא זז .
אני מוריד את הבגדים , ולא מעוניין בכלל לשמוע אותך .
אני רק אומר לך " אני נכנס להתקלח , בואי תחכי לי בכניסה למקלחת עם המגבת שלי על הגב שלך "
אני מתקלח אחרי הטיול שעשיתי , ומדי פעם מביט בך , ואת מרגישה את המבטים שלי .
המבט שחודר לך לגב כשאת רואה את הפסים של הקרמיקה ברצפה .
אני בודק אותך , רואה שאת לא זזה , ואני יודע שהקולר שנמצא לצווארך הוא עם פעמון קטן , כל תזוזה שלך יכולה לעלות לך ביוקר , ואת יודעת מה זה ביוקר כבר .
מסיים את המקלחת לאחר 20 דקות , ואומר לך " קומי , תתחילי לנגב אותי , ואני לא רוצה שהמבט שלך יפגוש את שלי "
ואת משפילה מבט , לוקחת את המגבת שהייתה מונחת לך על הגב , ומתחילה לנגב אותי .
לאט ובעדינות , ובכל פעם אני בוחן איפה העיניים שלך , שמה שכחת שאין לך את הזכות להביט בעיניים הכחולות שלי .
את כמו כלבה ממושמעת , רק מבצעת .
לשנייה אחת הרגשתי , הרגשתי שנגעת לי בזין עם יד חשופה , הרגשתי את העור הלבן שלך נוגע בי , והבנתי .
את בודקת כמה אני ערני , טעות שאת יודעת שיכולה לעלות לך בכאב .
אני שואל אותך " מה עשית עכשיו ? "
ואת ישר נופלת על הברכיים שלך , ויודעת שזה הולך להגיע .
מביטה שוב ברצפה , ושוב אני שואל ( הפעם קצת עדין ) " מה עשית עם היד שלך על הזין שלי ? "
ואת לוחשת בקול רועד " סליחה אדוני " .
אני מחזיק לך בשיער , מרים את ראשך למעלה ושואל " סליחה על מה ? סליחה על מה כלבה ? "
ואת פתאום פוקחת עיניים , ואני רואה את העיניים הכחולות שלך מביטות בעיניים הכחולות שלי .
והופ , מתעופפת לך סטירה .
הרי אמרתי לך " המבט שלך יכול להיות רק לכיוון הרצפה כשאני מדבר אליך "
ובאותה השנייה שאת מקבלת את הסטירה , העור הלבן שלך , (שאני כל כך אוהב) נהפך לגוון ורוד .
אני גורר אותך מהמקלחת , כשאת על 4 , לכיוון הסלון .
אפילו הכלב מביט בך כשהוא יושב בסלון , ויודע , אפילו הכלב יודע שעכשיו הכלבה של האדון הולכת להרגיש את נחת זרועו .
אני מוריד לך את הראש לרצפה , והולך להתלבש .
הפעמון שלצווארך לא רוטט ,ולא זז .
אני יוצא עם ג'ינס מהחדר , ורואה את הזנב שלך מולי .
אני רואה את התחת שלך , כל כך יפה , כל כך לבן .
הולך למקרר ומוציא את הביצים הסיניות מהמקפיא .
מרטיב אותם עם שמן .
והופ הם בתוכך , ואני רואה את הקימור בגב שלך , והראש שלך מתרומם .
את עכשיו הרגשת ?
הרגשת את הכוס החם שלך מקבל משהו קר , וכל גיד ושריר שלך בגוף נדרך.
אני שמעתי אותך , שמעתי אותך מוציא קול , קול בין בכי להנאה .
ואז אני מתרומם טיפה , ונותן לך מכה על התחת הלבן , מכה שאת מרגישה איך הביצים הסיניות מוציאות את רעש המתכת . ( גם אני שמעתי אותם )
אני הולך מסביבך , ורואה אותך עם עיניים עצומות .
רואה כמה שאת גאה , עם הצוואר שלך מתוח .
צוואר ברבור לבן , עם קולר שחור וכסף . המתכת והעור השחור על הצוואר השברירי שלך , משגע אותי .
ואני רואה אותך , רואה כמה העיניים שלך עצומות , רואה את הדמעות שזולגות ממך .
כנראה שלא רק אני ראיתי , הכלב אפילו קם מהספה וליקק לך את העיניים .
וגם הוא יודע , גם הוא יודע שאת בוכה .
אני שולח אותו לחדר , אני לא רוצה שהוא ירגיש את הכאב שלך .
הכאב שלך הוא רק שלי , כמו שכל חלק בגוף שלך שייך לי .
בהתחלה שאלת למה ויקינג ( זוכרת ?) עכשיו את כבר יודעת .
עכשיו הנשמה שלך שייכת לי .
בכל המבטים שלי אליך , את יודעת שלא להביט בי , לפעמים אני יודע שאת רוצה .
רוצה שנייה להגניב מבט .לראות את ההנאה שלי , לראות בעיניים שלך את העיניים שלי שמאשרות לך את ההנאה שלי .אבל את לא מנסה .
את כלבה טובה .
אני ממשיך לעיסוקים שלי , ובין לבין , מנסה לשמוע את הפעמון שלך .
אבל את כמו בובת חרסינה.
לא זזה , רק החושים שלך זזים .
את שומעת את רעש השרשרת , ויודעת שהיום , הבכי רק ישחרר אותך .
את יודעת שמעולם לא סגרתי את פיך , ויודעת גם שלא להוציא ציוץ .
ככה עוברות עוד 12 דקות , שבשבילך עוברות כמו נצח .
אני חוזר לסלון לקחת אותך , ופוקד עליך " קומי "
ואני רואה את המרפקים שלך אדומים .
ואני רואה שאת מתקשה לעמוד , אני עוזר לך להתרומם .
ואת עדיין בוכה , בכי בעיניים עצומות .
אני מלקק לך את הדמעות , ורק המגע של הלשון שלי בעיניים ובלחיים שלך , ואת נרגעת קצת .
אבל את יודעת שהיום .
היום את תגמרי
בכאב .
אני לוקח אותך לחדר , ותומך בך .
אני לא אתן לך ליפול , אני רואה את הברכיים שלך אדומות .
ואני לוחש לך " אל תדאגי , אני לא אתן לך ליפול "
ואת כבר מכירה אותי , ויודעת לבד .
אני משכיב אותך במיטה בעדינות .
קושר רגל אחת לכאן , ורגל שנייה לשם .
יד אחת לכאן, ויד שנייה לשם .
גם הברכיים שלך נקשרות לצדדים , כי אני כבר מכיר אותך .
אני רק אגע עם השוט בדגדגן שלך , ואת כבר תנסי להגן עליו .
אני נעמד מעליך , מעביר עליך את השוט ו........
דפיקה בדלת .
אני שמעתי ממך קול , כאילו אומר " ניצלתי "
אני אומר לך לא לפתוח עיניים , אני כבר חוזר .
בינתיים הכלב רוצה לקרוע את הדלת , ואני מבין שזה לא מישהו שאני מכיר .
שואל " מי זה ? "
והקול עונה @==/&$
אני מחזיק את הכלב ברצועה , ופותח את הדלת .
פאקקק , הכלב כמעט קורע את הקולר שלו .
ואני מקבל בשורה , שאני צריך לצאת לשעתיים .
חוזר לחדר , אומר לך " תפתחי את העיניים , ותסתכלי עלי "
ואת מפחדת , ושוב חוזר על עצמי .
ואת מביטה לכיווני , אבל לא אלי .
אני אומר לך שאני חייב ללכת , אבל אני אחזור לסיים את מה שהתחלתי .
אני לא שומע ממך כן , ואני לא שומע ממך לא .
רק מבט לכיווני שאומר " בבקשה אדוני , רק תחזור מהר "
אני מחייך אליך , ואת מחייכת בחצי חיוך .
ככה אני מביט בך כדקה , שנראת כאילו עברה שעה .
וחושב לעצמי בראש שאני משאיר אותך ככה .
ואז חושב שוב .
ומשחרר אותך , ורואה את העצב בעינייך .
ואני מחזיק את הצוואר שלך חזק ביד שלי , ואומר לך .
" אני לא משאיר אותך ככה , חלילה וקרה לי משהו "
ורואה את החצי חיוך שלך שוב בשפתיים הוורודות שלך .
בדיוק שאני בא לצאת מהבית , את אומרת את זה .
אין לך את האומץ להגיד לך את זה כשאני מולך , תמיד זה רק כשאני עם הגב אליך .
את אומרת " אני אוהבת אותך אדוני "
אני נעצר לשנייה , מחייך ( ולא רוצה שתראי את זה ) וממשיך לדלת .
לפני שאני טורק את הדלת , אני אומר לך " אני אחזור בעוד שעתיים "
לפני 9 שנים. 18 במאי 2015 בשעה 14:40

סיפור צריך להתחיל מאיפשהו .

הכי טוב לספר אותו מהסוף להתחלה .

איי , אויי , דיי ....

אתה הורג אותה .

בטח שאני הורג , אני בטוח שזה אותו , ולא אותה .

בן זונה.....

יתוש בן זונה .

אחרי לילה שנמשך עד הבוקר , ובוקר שלא נרגע עוד מהלילה .

מה שאת מראה לי , זה כחולים ( כמה שאני שונא " כחולים " )

תראה כאן אדוני , וכואב לי כאן אדוני , אני בסדר אדוני ? אני זונה טובה אדוני ? אתה רוצה אותי כלבה אדוני ? כוס ראבק כמה את מדברת , גאג.

רוצה , חושק , אוהב , מי נתן לך רשות לדבר ? שבי על ארבע .

לא אמרתי 6 , ארבע !

ארבע נקודות נוגעות ברצפה .

פתאום נעלם לך החושק ? 

ככה כשאת עם התחת בכיוון מעלה , נגמרו לך המילים ? 

בעצם ... אני אוהב שאת מזיינת במוח .

כולך רטובה , את כבר משנה מצב צבירה .

אני אוהב להביט לך בעיניים , את מקבלת סטירה , ועדיין מראה לי שאת חזקה .

לא משפילה מבט ? אהבתי .

אבל רואה איך אחרי סטירה אחת המבט השובב שלך נהפך למבט של כלבה מסוג אחר .

הדמעה רוצה לרדת לך על הלחי , אבל את מראה לי שאת חזקה .

אני מנגב לך את הדמעה עם האצבע .

ואת מתנחמת לי על כף היד , אני נוגע בעדינות , אבל לא מרשה לך להתפנק .

בעצם ...

את מי זה מעניין בכלל .

מה שקיבלת , ומה שתקבלי .

רק את ואני היינו שם , רק לנו זה משנה .

את בטח זוכרת שהיינו בקניות , והילדה הבלונדינית מהקופה רדפה אחרי בקריאות של " אדוני , אדוני " 

והסברתי לה שהיא לא צריכה לצעוק לכל אחד אדוני .

כי יש כאלה שזה עושה להם משהו בקרקעית הבטן .

ואת בשיא תמימותך שואלת אותי , אתה גם האדון שלה ?!?

מה נסגר איתך ? 

לא הספיק לך להיות במצב צבירה רגיל ? 

כנראה שאת צריכה " חינוך מיוחד " או חיכוח מיוחד ?

רק את יודעת מה זה חיכוח . 

אבל משהו מיוחד מגיע לך 

 

לפני 9 שנים. 24 במרץ 2015 בשעה 17:11

לפעמים אני יושב וחושב .

יושב במרפסת , סיגריה בפה , קפה ביד , וסופר .

מה עבר אצלי בבית .

כלבות שאכלו מהצלחת , שפחות לשימוש אישי , נשלטות שבכו , בוכות שנהפכו לנשלטות .

נשלטת שחשבה שהיא שולטת .

לביאה אחת .

ונמרה אחת .

וכשאני כותב נמרה , זה נמרה .

כוח סיבולת של נמרה .

גמישות של נמרה .

שורטת ( ונענשת ) כמו נמרה .

אם הייתי יכול , הייתי שם אותך באמצע הכלוב , שכל הכלוב ידע על מי אני מדבר .

ולמרות שאני יכול , אף אחד לא נוגע בך .

אז תסתמי את הפה .

כי אם לא תסתמי , אני אסתום לך אותו כמו שרק את יודעת .

מה לא קיבלת ממני ? 

סימנים .

כאבים .

השפלה .

חום .

אהבה .

לראות אותך נחנקת ומחייכת .

לשמוע אותך רוצה להקיא , אבל מחזיק לך את הראש לאחור , שלא יהיה מצב שתקיאי .

אין חור בגוף שלך שלא שייך לי .

אין נמרה כמוך שבוכה כל כך הרבה .

בוכה ובאה לקבל ליטוף , חיבוק , נשיקה .

לפעמים בא לי לשבור אותך ל-2 .

ולפעמים לשבור ולהרכיב מחדש .

לפעמים בא לי להשאיר עליך סימן קטן .

ולפעמים בא לי לשלוח אותך הביתה עם סימנים כחולים , ככה גם כשתלבשי חולצה , הפטמות שלך יזכרו גם אחרי שבועיים , שהיית אצלי .

את מדברת איתי , ונמאס לך לקבל עונשים שונים ומשונים .

למה ? 

את מיוחדת ?? 

כוס ראבק 

כן את מיוחדת ! 

ולנמרה מיוחדת , מגיע עונש מיוחד .

אז ....

עד הפעם הבאה .

כי תמיד את באה לעונש חדש .

ותמיד את יוצאת יותר שלמה וחזקה .

נמרה אסיאתית 

לפני 9 שנים. 5 במרץ 2015 בשעה 12:04

אמצע הלילה 

בין שעה 2-3 

אני נוסע מתחת לגשר הירקון 

ג'יפ שחור 

חלונות קצת כהים 

מאחור רכב שדולק אחרי כבר כמעט קילומטר 

ואז ....

אורות כחולים 

סירנה 

" עמוד בצד "

אני נעמד בצד , חצי על המדרכה , חצי על הכביש .

מהרכב יורדים 2 ברווזים כחולים 

ברווז שמן , וברווזה בלונדינית .

הברווז ניגש אלי לחלון .

" ערב טוב , משטרע "

חחחחח

יא ברווז , מה אתה רוצה באמצע הלילה ?

בינתיים הברווזה מקרקרת לי סביב הרכב .

כאילו עכשיו תפסו קילו לבן אצלי ברכב .

 " מה קרה ?  " אני שואל 

הברווז עונה  " אתה לא רואה איך אתה נוהג " 

אני עונה  " אני נוהג אחלה , נראה לי שאתה צריך להחליף מספר במשקפיים "

כאן זה לא מצא חן בעיניי הברווז , והברווזה .

ואז הברווזה קופצת 

" מה יש לך בבגאז' ? "

" חחחח חצי גופה " אני עונה 

" מה כבר יש לי בבגאז' ? "

פנס נשלף , והיא מאירה לתוך הרכב .

 " מה יש לך במזוודה הכסופה ? "

 " כלי עבודה " אני עונה 

" כלי עבודה ? איכפת לך שאני אציץ ? " היא שואלת 

" בבקשה , רק תבדקו לי רישיונות , ויאללה  אני רוצה לישון " אני עונה 

הברווזה פותחת את התא מטען .

נמתחת לכיוון המזוודה 

פותחת את המזוודה 

כשאני מביט במראה , ורואה את המבט שלה .

וכל הזמן הברווז הכחול השני , נמצא ליד החלון של הרכב .

בודק שאני לא אברח , ושאני לא אפגע בברווזה מאחור .

הברווזה פותחת את המזוודה .

והנה כלי העבודה :

3 פלאג אנאלי 

2 שוט { אחד ארוך }

2 רוקט פוקט 

אזיקים 

חבל

שמן

"בלונים " למסיבת פתע 

3 ויברטורים 

סט קשירה 

קולר 

שרשרת 

היא מביטה בי במבט כועס במראה .

הבת זונה אפילו לא סוגרת לי את המזוודה .

סוגרת את הבגאז' .

ומגיעה לחלון הקידמי .

באותו רגע , הברווז הכחול שואל אותה .

 " נו מה יש לו במזוודה ? "

והיא עם מבט של עגל , כאילו ראתה רוח רפאים .

עונה לו 

" כלום "

אז עכשיו אני יכול לקבל את הרישיון שלי בחזרה 

"אני שואל"

הברווז כל כך התאכזב , והוא כבר חשב שהוא תפס את אליהו הנביא בביצים .

חצי חיוך לברווזה .

משלב ל -D 

ולפני שאני נוסע , אני זורק לה בקטנה .

 " אהבת ? שיהיה לך לילה טוב  "

איזה כייף שיש ברווזים ששומרים עלינו 

לפני 9 שנים. 3 במרץ 2015 בשעה 13:33

קובעים למלון לילה קודם 

בערב אני כבר במלון , והכל בדיוק של שניות .

סוויטה בשעה 21:00

כרטיס למעלית בשעה 21:05

מונית בשעה 21:10 

אני רואה אותך מגיעה .

גבוהה , בלונדינית , חתולית .

נכנסים למסעדה , ויושבים .

מחכים לפירות ים שהזמנו , ומאחרייך יושב זוג .

היא - בשנות ה 40 לחייה 

הוא בשנות ה-50 לחייו 

היא לבושה כמו ספרנית זולה .

הוא לבוש בחולצה מכופתרת , עם סוודר על הגב { בחום הזה ? }

את מספרת לי על עצמך , ואני בשיחה איתך , וחצי אוזן אליהם .

היא בוכה לו על זה שהגרוש שלה לא משלם לה מזונות { איזה בן של זונה }

והוא מקשיב כמו שופט בבית משפט , אבל רואים בזווית העין את החיוך שלו .

את יושבת עם הגב אליהם , ואני מקשיב לך .

כי השיחה אצלהם ממש משעממת { ואין מצב שאני מתלבש ככה , רק שתדעי }

כל כך רצית לובסטר , ובסוף אין להם .

אבל הארוחה הייתה כל כך טובה { אני נהנה לראות אותך אוכלת } 

משלמים את החשבון , וקמים .

עכשיו נוסעים למלון .

כל הנסיעה אני מביט לך על הרגליים .

ארוכות כאלה , לבנות כאלה .

בשביל להגיע לחדר , צריך לסובב את המפתח במעלית , וכל הקומה שלנו .

נכנסים לחדר , ואני כבר מבין שבטריות  אין לך .

אז הטענתי אותך 

הטענתי אותך כמו שאת אוהבת .

עם בכי .

עם דמעות .

רק שתדעי , כשירדתי לעשן סיגריה , הבחור מלמטה שאלה אותי :

  " אם אתם לא מסתדרים למה אתה מרביץ לה ?  היא בוכה כבר שעות "

אז הסברתי לו בפשטות 

" אתה אחלה , אבל היא לא בוכה סתם , היא נהנת "

אז עד הפעם הבאה 

את כבר יודעת .

הבכי שלך , משחרר לי פיוזים .

וזה רק להנאות שלך { ושלי } 

 

לפני 9 שנים. 3 במרץ 2015 בשעה 12:54

המתנה שלי הלילה 

לפני 9 שנים. 1 במרץ 2015 בשעה 18:40

לפעמים , לפעמים את מביאה לי את הפיוז .

וככה זה אצל מרוקאים .

הפיוז נשרף מהר .

לכמה שניות הרגשת שמחה ובעננים , ונתת לעצמך להתפרע .

אז התיישבתי על הסלון הארוך , קראתי לך אלי .

ואת מגיעה כמו חתולה ורודה ומיוחמת .

( וזה בדיוק לאחר שסיפרתי לך מה זה הפנתר הורוד באירופה )

אני נותן לך הוראות .

ראש כאן , בטן כאן , רגליים כאן .

ואני מביט בך , כל כך יפה , כל כך סקסית .

ארוכה , ורודה , חלקה .

המכה הראשונה הייתה מכת חימום .

בדקתי כמה את זוכרת , כמה את אוהבת .

הייתי כל כך עדין איתך , גם כשזלגו לך דמעות .

גם כשהאיפור נזל ממך על הספה הלבנה .

שמעתי כל משיכה באף .

כל דמעה .

אבל גם את יודעת שהייתי עדין .

הבכי שלך היה צורב .

המשיכות באף , מנגינה לאוזניי

כי אחרי כל הכאב הזה .

התכשיט שקיבלת .

שכל כך רצית .

נכנס אליך .

כמו יהלום על כתר .

אז ......

הבכי שלך שיחרר אותך על הספה 

ואת החיה מתוכי .

 

לפני 9 שנים. 16 בפברואר 2015 בשעה 0:43
לפני 9 שנים. 4 בפברואר 2015 בשעה 11:21

אוהב אותך צועקת , ואת ידייך מחליקות , הסיפוק שאת שואבת , ממני , אליך .

 

 

 

התחושה שאת נותנת , וגופך שמבקש .

 

ר.פ

לפני 9 שנים. 31 בינואר 2015 בשעה 21:42

היית גיבורה בטלפון .

זרקת לי מילים קשות .

בדקת כמה את יכולה לעבור את הגבול .

כשאמרתי לך שאת תענשי על זה , הטון שלך התרכך .

ואז הבנת בדיוק מה העמדה של כל אחד .

את תמיד בוחרת להדליק אותי עוד לפני שאני בכלל רואה אותך .

אחרי שעה שמעתי את האופנוע שלך.

ולקח לך זמן לעלות ( כי ידעת טוב מאוד ) 

אז תודה שקנית לי אופנוע , ואני לא מחפש תודה על מה שקניתי לך .

אבל עכשיו , כשאת עולה במעלית , הראש שלך בפחד .

את כבר מכירה אותי .

ואני מכיר כל חור בגוף שלך , ואני יודע שבעוד שבוע לא אראה אותך לתקופה .

אבל כמו שדיברת בטלפון , אין סליחה .

את דופקת בדלת , אני פותח את הדלת ,את מניחה את הקסדה שלך על השולחן אוכל , מורידה את המעיל , ומניחה על הכיסא .

ואיך שאת מסתובבת אלי ..................................... סטירה .

ואני יודע שלא ציפית לסטירה הזאת , אבל בטלפון היית גיבורה .

ולא מעניין אותי שאת כזאת יפה , ואת מדגמנת . 

( איזה לא מעניין אותי ? בא לי לזיין אותך בכל רגע נתון ) 

את שמה את היד הורודה שלך על הלחי האדום שלך , ואני אומר לך תורידי את היד .

את מחבקת אותי , ובוכה .

( אם חיבקת אותי ללא רשות , הבנתי שמשהו קרה ) 

אמרתי לך לשבת בכיסא ולספר לי מה קרה .

ואת בכלל לא יודעת מאיפה להתחיל , רק בכל הבלאגן של המילים שלך , הבנתי שהידיד שלך ניסה לגעת בך כשהוא מסטול .

( עכשיו את מבינה למה לא להסתובב בחברה כזאת ? ) 

אני יודע מי הידיד שלך , שבי בבית .

ואת מנסה לשכנע אותי שזה לא באשמתו , והוא היה מסטול , ולא קרה שום דבר .

ובכל זאת .

אם יש משהו שאני שונא , זה שנוגעים לי בדברים .

( חוץ מזה שאני מת עליך , אבל אני לא מעוניין להגיד לך את זה ) 

טלפון לחבר , ואני אוסף אותו , ואחרי חצי שעה אנחנו אצלו בבית .

דפיקה בדלת , והופ אנחנו כבר בפנים .

את החבר לא לקחתי לעזרה , את החבר לקחתי בשביל שאני לא יאבד עשתונות .

לאחר שיחה של 4 ידיים , הסברתי לו להתרחק ממך ( הוא הבין " וקיבל ") 

הורדתי את החבר בבית שלו , ואני בדרך לבית שלי .

ברבור, הוא לא יחשוב עליך יותר , אל תדאגי .

אבל 

עכשיו את אצלי בבית , ואת בטח זוכרת שהיית גיבורה בטלפון .

אני מחבק אותך חזק , מנגב לך את הדמעות מהעיניים , ושולח אותך למקלחת .

ואת מתפשטת מולי , ואני רואה את הגוף היפה שלך ( ורוד כולו , מצוחצח )

אף אחד לא יתן לך לבכות ( וכשאני אומר אף אחד, ברור לך שזה לא כולל אותי ) 

את יוצאת מהמקלחת , נקייה כולך , מריחה כמו מתנה שרוצה להפתח .

רק מלהביט בך , אני כבר חרמן .

אבל אני רוצה שתזכרי אותי .

אז אני פוקד עליך לשבת על הברכיים , ידיים מאחרי הגב .

עונד לך את הקולר שאת כל כך אוהבת .

ורואה איך את מחייכת אלי ( גם על זה תשלמי, אבל לחוד )

את כל כך אוהבת את הפעמון בקולר שלך .

אבל היום הקולר הוא רק קישוט , היום אני רוצה לראות את התחת היפה שלך בצבע אדום ( בדיוק כמו הפקק של קוקה קולה - אפילו הלכתי להביא פקק כזה )

אני קושר את הרצועה שלך לתיקרה , ואומר לך .

" היום את הולכת להיות כלבה גאה " 

ואת לא מדברת , רק מניחה את הידיים שלך על השטיח , ומחכה להוראות .

אבל אני חייב משהו .

הולך למקרר , מוציא שוב את הביצים הסיניות שלך מהמקפיא , טיפה שמן .

ושוב הם בתוכך.

אני אוהב לשמוע ממך את הגניחה שיוצאת ממך בשנייה שהם נכנסים .

מכה קלה על התחת שלך , ואת רוצה להוריד את הראש .

אפ אפ אפ , מה אמרתי ??? 

לא אמרתי שאני רוצה אותך גאה ?? צוואר מתוח , ראש למעלה .

ועוד מכה , ועוד מכה ( את כבר מתחילה לשנות גוון ) 

ליטוף קל , והגוף שלך מגיב לליטוף יותר מאשר למכה עצמה .

ושוב מכה , ועוד מכה ועוד ועוד ועוד .

אני שומע אותך .

אני אומר לך " תבכי , הכלבה שלי בוכה ממני " 

ואת גאה כל כך, גאה שיש לך בעלים .

לפני שנכנסת לעולם הזה , חשבת שאת חיה ונהנת .

היום את מבינה שלא ידעת להנות .

ובזמן שאת בוכה , אני מלטף אותך , אבל שלא תתרגלי לליטופים , בין לבין עוד מכה ועוד מכה .

ואני רואה שאת גאה , גאה בעצמך , גאה בעבודה שלך , גאה שאת מצליחה .

והכי גאה להיות קשורה אצלי בבית .

גילית עולם אחר , עולם של אמון , כבוד , אהבה , וכנות .

אחרי חצי שעה על הברכיים , את מבקשת רשות לשאול משהו .

" כן כלבתי האהובה " 

את אומרת " סליחה אדון , אני יכולה לשכב ? " 

לרגע שכחתי שאת באותה התנוחה .

משחרר את הרצועה מהתיקרה , ובודק כמה התחת הורוד שלך באותו צבע של הפקק .

זה דומה , אבל לא כמו שרציתי .

מנגב לך את הדמעות , האף שלך נהיה אדום מהבכי , אל תדאגי כלבה .

אני אתן לך לגמור היום .

לכי לחדר , ודיר באלק הסיניות יוצאות ממך .

את קמה לחדר , לאט , בלי העזרה שלי .

נשכבת במיטה , והבכי לא מפסיק .

" הכלבה שלי רוצה להרגיש את השוט על הכוס ? " 

את עונה בקול חנוק מבכי " כן אדוני " 

אני מעביר את השוט על הרגל שלך , ובאותו הזמן אומר לך , את לא קשורה היום , אבל אם הרגליים שלך יסגרו , או שהידיים שלך יגיעו לכיוון הכוס שלך , לא רק שאני אקשור אותך , אני אתן לך לבכות כמו שצריך .

ואת עונה " אני אשתדל אדוני " 

מכה אחת עדינה על הכוס שלך , והכפות רגליים שלך מתכווצות .

ליטוף קל עם השוט על הכוס , ואת מוציאה קול של בכי והנאה .

עוד מכה על הכוס הורוד שלך , ועוד אחת יותר חזקה .

והאגן שלך רוצה לברוח מהמיטה .

אבל את מחזיקה מעמד , את גאה .

אחרי כמה מכות עם השוט , את מבקשת שאני אגע בך , רק אכניס אליך אצבע " בבקשה אדוני " את אומרת .

הכוס שלך כבר לא ורוד , ואת כבר נוטפת .

רק רוצה לגמור , אני שולף את הסיניות ממך . הם כבר רותחות ורטובות .

מחדיר 2 אצבעות אליך , ומרגיש שהחום גוף שלך מטורף .

את רק רוצה לגמור .

וכבר לא מעניין אותך כלום .

רק לגמור.

נוגע בך , מרגיש אותך , מגמיר אותך .

ואחרי שאת גומרת ( ומשפריצה ) 

הפעם את אומרת לי את זה .

פנים מול פנים .

האומץ שלך מתגלה .

מחבקת אותי בלי לשאול אם מותר או אסור .

ואומרת לי " אני אוהבת אותך אדוני " 

אז אולי את אוהבת , אולי את רק אוהבת לגמור אצלי .

אולי את רק אוהבת את העולם שנגלה לך .

ולמרות שאני מת עליך , אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך .

את הכלבה שלי בבית כשאת איתי .

בחוץ את הברבור .

 

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 25 בינואר 2015 בשעה 18:56

אני נזכר בערב הזה .

בערב שהתקשרת אלי לטלפון ולא ויתרת עד שהגעתי לפאב .

אני יושב בשולחן , עייף מהעבודה , ואתם נכנסים לפאב .

אני זוכר שהבאת אותה , איתך .

כל הפאב הסתובב לראות , וכולם מתלחשים " היא מוכרת , היא מוכרת " 

ואני פתאום מתעורר רק מלראות אותה .

אני כבר מסטול מהבית , והזמנתי עוד דרמבוי, אל תדאג אח יקר, שלך בדרך .

אתה מכיר לי אותה , ג'ינג'ית , לבנה/ורודה , ויפה .

אתה אומר לה שאתה הולך להגיד שלום לכמה חברים .

היא ואני מדברים , שותים , אוכלים .

אתה חוזר מהסבב חברים של ה- שלום שלום לכולם .

בינתיים אני מהופנט מהברבור הלבן שהבאת לפאב ( ולא רק אני )

אתה צוחק איתנו , ורואה את הבחורה שעשתה לך בית ספר פעם .

מבקש מהברבור שהבאת " סליחה " וקם מהשולחן .

עכשיו אני מביט בה , היא מחייכת , בחורה מדהימה ( אני אומר לעצמי )

ואחרי כמה כוסות של דרמבוי , זרקתי לה את המשפט של הילדים בני ה-16 .

" את היית יכולה לדגמן " והיא כולה מסמיקה וצוחקת ( עם הבקבוק בירה ביד ) ואומרת " תודה, אבל זאת העבודה שלי " 

ולשנייה כנראה נפל לי האסימון . 

ואני מבין מי הברבור שיושבת מולי.

בינתיים אני שומע אותך ( אח יקר ) מהנדס את הבחורה של הבית ספר ( עם חצי אוזן ) ואני אומר לברבור הלבן " בואי רגע , שבי לידי " 

היא קמה מהשולחן , ובאה לשבת לידי ( חצי אלי , חצי לכיוונך  עם הבירה ביד ) ואני מסביר לה מי הבחורה שאתה מנסה להנדס , היא נקרעת מצחוק , היא רואה אותך קורץ לה מרחוק עם חיוך , והיא מרימה לכבודך את הבירה ביד ( כאילו אומרת - בהצלחה ) 

בינתיים אני מנסה לצוד את הברבור שנשאר לידי בשולחן .

ולאט לאט , היד שלי על הכתף שלה , והיד השנייה מנסה להשעין אותה אלי . 

והיא גולשת אל החזה שלי , ואני מרגיש אותה , כל כך רזה , כך כך רכה .

ואתה מסתכל מרחוק , ומרים את היד שלך ומסמן V  .

ואז הבנתי , שהבאת אותה בשבילי ( תודה אח יקר ) 

ולאחר שהלכת מהפאב , לאחר חצי שעה ( עם הבחורה שעשתה לך בית ספר - צולעת ) שאלתי אותה אם יש לה איפה להיות הלילה , והיא אמרה שהיא בבית מלון בעיר ( ואז נדלקה לי נורה אדומה ) 

אמרתי לה " עזבי מלון , בואי אלי "  והיא הנהנה בראש ל-כן .

אני משלם את החשבון , לוקח את הקסדה ( רק אחת הייתה לי ) ונותן לה את הקסדה , היא שמה את הקסדה על הראש , ופתאום היא קולטת שאני בלי קסדה , ויכוח של 30 שניות ואני משכנע אותה שהכל בסדר . 

מניע את האופנוע , יוצא לכיוון כיכר התובלה , לוקח ימינה במרידאן , -ואני שומע חזק בראש מאחור אאאאאאאאאאאא . כנראה שזאת פעם ראשונה שהברבור נוסע על גלגל אחד ? 

מגיעים אלי הביתה , והיא אומרת " תרגיש את הלב שלי " ובראש אני אומר " עזבי רגע את הלב , בואי תרגישי את המכה שלי על התחת הלבן שלך " 

והיא יורדת מהאופנוע עם רגליים רועדות .

אני כבר לא עייף כמו שהגעתי לפאב , עכשיו אני כמו כריש שהריח דם מרחוק .

היא עומדת מאחרי , כשאני פותח את הדלת , ואני מרגיש מישהי ענקית .

בכניסה אני שואל אותה " מה הגובה שלך ? " והיא עונה בלי לחשוב פעמיים " 1-8-1 " ואז ( כנראה מהאלכוהול ) אני אומר לה " זה בסדר, עוד מעט את תהיי על הברכיים " 

והיא נקרעת מצחוק ( איזה דבר מדהים את )

אחרי שיחה של שעה בערך , ועוד אלכוהול , בסוף היא נשארה עם גרביים .

ונתתי לך לנבוח בדירה . אבל ממש לנבוח ( לא כמו הב הב הב ) 

אני זוכר שהיית כמו קלמר אנושי, הכל היה נכנס אליך, ועוד בחיוך .

אני גם זוכר ששאלת " למה את עוד עם תחתונים, אתה מתבייש ? "

ואחרי כמה שעות איתך בבית , פתאום את לא הבחורה הדוגמנית .

פתאום את הבחורה ללא הבגדים .

עד הצהריים זה היה כמו חלום , חלום שאסור היה להתעורר ממנו .

לקראת הערב , כשהתעוררנו , התקשרתי להגיד לאח היקר תודה 

אבל הוא לא ענה , הטלפון שלו היה מנותק , כאילו משהו קרה .

ואמרתי לך " כמה שאת יפה ? זה חבר יותר מאח " 

הנעתי את האופנוע . ונסעתי אליו . 

כשהגעתי אליו , בכניסה לבית , כבר הבנתי .

לא רציתי להאמין .

למי אני אגיד עכשיו תודה ? מי מכיר אותי כמוך ? מי יכול להכניס לי למיטה נשים כשאני ישן ? מי יכול לקחת את הכאב הזה ממני ? 

כשבאתי לרדת מהאופנוע לכיוון הבית של ( אח יקר ) כנראה שמהעצבים והכאב , לא הוצאתי את הרגלית , והיה בום חזק מהנפילה של האופנוע על הכביש בכניסה .

אמא שלך, שמכירה את האופנוע שלי , ראתה אותי .

היא באה אלי בריצה , והרביצה לי בראש על הקסדה , תוך כדי צעקות של " למה לא שמרת עליו " 

ואיזה פרצוף יש לי להגיד לאמא שלך, מה אני יכול להגיד לה ? 

שאתה הבאת את הברבור אלי ? כאילו להרחיק אותי ממך כשאתה בלילה האחרון שלך על האופנוע ? 

אני זוכר כשחזרתי הביתה .

חזרתי לספר לברבורה שהשארת אצלי .

שאין לי יותר אח יקר .

אז אח יקר, כשנפגש למעלה , אני אספר לך . 

אני אספר לך שבכל פעם כשהיא בארץ , כשאני מזיין אותה , אני בוכה .

אבל היא על 4 , ואני לא מרשה לה להביט בי כשאני במצב הזה .

אבל מי כמוך מכיר אותי , הרי היינו מזיינים ביחד נשים .

רק שאצלי נמאס כבר, ורציתי יותר צבע בחיים . 

מתגעגע אחי 

V