סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חינוך טוב מגיע מהבית

אני מגיע הביתה
מוריד את הקסדה , פותח את הדלת , ואני רואה אותך ממול , יושבת על 6 ולידך הכלב .
הכלב מזיז את זנבו , ואת מראה לי שגם לך יש זנב , אבל שלך לא זז .
אני מוריד את הבגדים , ולא מעוניין בכלל לשמוע אותך .
אני רק אומר לך " אני נכנס להתקלח , בואי תחכי לי בכניסה למקלחת עם המגבת שלי על הגב שלך "
אני מתקלח אחרי הטיול שעשיתי , ומדי פעם מביט בך , ואת מרגישה את המבטים שלי .
המבט שחודר לך לגב כשאת רואה את הפסים של הקרמיקה ברצפה .
אני בודק אותך , רואה שאת לא זזה , ואני יודע שהקולר שנמצא לצווארך הוא עם פעמון קטן , כל תזוזה שלך יכולה לעלות לך ביוקר , ואת יודעת מה זה ביוקר כבר .
מסיים את המקלחת לאחר 20 דקות , ואומר לך " קומי , תתחילי לנגב אותי , ואני לא רוצה שהמבט שלך יפגוש את שלי "
ואת משפילה מבט , לוקחת את המגבת שהייתה מונחת לך על הגב , ומתחילה לנגב אותי .
לאט ובעדינות , ובכל פעם אני בוחן איפה העיניים שלך , שמה שכחת שאין לך את הזכות להביט בעיניים הכחולות שלי .
את כמו כלבה ממושמעת , רק מבצעת .
לשנייה אחת הרגשתי , הרגשתי שנגעת לי בזין עם יד חשופה , הרגשתי את העור הלבן שלך נוגע בי , והבנתי .
את בודקת כמה אני ערני , טעות שאת יודעת שיכולה לעלות לך בכאב .
אני שואל אותך " מה עשית עכשיו ? "
ואת ישר נופלת על הברכיים שלך , ויודעת שזה הולך להגיע .
מביטה שוב ברצפה , ושוב אני שואל ( הפעם קצת עדין ) " מה עשית עם היד שלך על הזין שלי ? "
ואת לוחשת בקול רועד " סליחה אדוני " .
אני מחזיק לך בשיער , מרים את ראשך למעלה ושואל " סליחה על מה ? סליחה על מה כלבה ? "
ואת פתאום פוקחת עיניים , ואני רואה את העיניים הכחולות שלך מביטות בעיניים הכחולות שלי .
והופ , מתעופפת לך סטירה .
הרי אמרתי לך " המבט שלך יכול להיות רק לכיוון הרצפה כשאני מדבר אליך "
ובאותה השנייה שאת מקבלת את הסטירה , העור הלבן שלך , (שאני כל כך אוהב) נהפך לגוון ורוד .
אני גורר אותך מהמקלחת , כשאת על 4 , לכיוון הסלון .
אפילו הכלב מביט בך כשהוא יושב בסלון , ויודע , אפילו הכלב יודע שעכשיו הכלבה של האדון הולכת להרגיש את נחת זרועו .
אני מוריד לך את הראש לרצפה , והולך להתלבש .
הפעמון שלצווארך לא רוטט ,ולא זז .
אני יוצא עם ג'ינס מהחדר , ורואה את הזנב שלך מולי .
אני רואה את התחת שלך , כל כך יפה , כל כך לבן .
הולך למקרר ומוציא את הביצים הסיניות מהמקפיא .
מרטיב אותם עם שמן .
והופ הם בתוכך , ואני רואה את הקימור בגב שלך , והראש שלך מתרומם .
את עכשיו הרגשת ?
הרגשת את הכוס החם שלך מקבל משהו קר , וכל גיד ושריר שלך בגוף נדרך.
אני שמעתי אותך , שמעתי אותך מוציא קול , קול בין בכי להנאה .
ואז אני מתרומם טיפה , ונותן לך מכה על התחת הלבן , מכה שאת מרגישה איך הביצים הסיניות מוציאות את רעש המתכת . ( גם אני שמעתי אותם )
אני הולך מסביבך , ורואה אותך עם עיניים עצומות .
רואה כמה שאת גאה , עם הצוואר שלך מתוח .
צוואר ברבור לבן , עם קולר שחור וכסף . המתכת והעור השחור על הצוואר השברירי שלך , משגע אותי .
ואני רואה אותך , רואה כמה העיניים שלך עצומות , רואה את הדמעות שזולגות ממך .
כנראה שלא רק אני ראיתי , הכלב אפילו קם מהספה וליקק לך את העיניים .
וגם הוא יודע , גם הוא יודע שאת בוכה .
אני שולח אותו לחדר , אני לא רוצה שהוא ירגיש את הכאב שלך .
הכאב שלך הוא רק שלי , כמו שכל חלק בגוף שלך שייך לי .
בהתחלה שאלת למה ויקינג ( זוכרת ?) עכשיו את כבר יודעת .
עכשיו הנשמה שלך שייכת לי .
בכל המבטים שלי אליך , את יודעת שלא להביט בי , לפעמים אני יודע שאת רוצה .
רוצה שנייה להגניב מבט .לראות את ההנאה שלי , לראות בעיניים שלך את העיניים שלי שמאשרות לך את ההנאה שלי .אבל את לא מנסה .
את כלבה טובה .
אני ממשיך לעיסוקים שלי , ובין לבין , מנסה לשמוע את הפעמון שלך .
אבל את כמו בובת חרסינה.
לא זזה , רק החושים שלך זזים .
את שומעת את רעש השרשרת , ויודעת שהיום , הבכי רק ישחרר אותך .
את יודעת שמעולם לא סגרתי את פיך , ויודעת גם שלא להוציא ציוץ .
ככה עוברות עוד 12 דקות , שבשבילך עוברות כמו נצח .
אני חוזר לסלון לקחת אותך , ופוקד עליך " קומי "
ואני רואה את המרפקים שלך אדומים .
ואני רואה שאת מתקשה לעמוד , אני עוזר לך להתרומם .
ואת עדיין בוכה , בכי בעיניים עצומות .
אני מלקק לך את הדמעות , ורק המגע של הלשון שלי בעיניים ובלחיים שלך , ואת נרגעת קצת .
אבל את יודעת שהיום .
היום את תגמרי
בכאב .
אני לוקח אותך לחדר , ותומך בך .
אני לא אתן לך ליפול , אני רואה את הברכיים שלך אדומות .
ואני לוחש לך " אל תדאגי , אני לא אתן לך ליפול "
ואת כבר מכירה אותי , ויודעת לבד .
אני משכיב אותך במיטה בעדינות .
קושר רגל אחת לכאן , ורגל שנייה לשם .
יד אחת לכאן, ויד שנייה לשם .
גם הברכיים שלך נקשרות לצדדים , כי אני כבר מכיר אותך .
אני רק אגע עם השוט בדגדגן שלך , ואת כבר תנסי להגן עליו .
אני נעמד מעליך , מעביר עליך את השוט ו........
דפיקה בדלת .
אני שמעתי ממך קול , כאילו אומר " ניצלתי "
אני אומר לך לא לפתוח עיניים , אני כבר חוזר .
בינתיים הכלב רוצה לקרוע את הדלת , ואני מבין שזה לא מישהו שאני מכיר .
שואל " מי זה ? "
והקול עונה @==/&$
אני מחזיק את הכלב ברצועה , ופותח את הדלת .
פאקקק , הכלב כמעט קורע את הקולר שלו .
ואני מקבל בשורה , שאני צריך לצאת לשעתיים .
חוזר לחדר , אומר לך " תפתחי את העיניים , ותסתכלי עלי "
ואת מפחדת , ושוב חוזר על עצמי .
ואת מביטה לכיווני , אבל לא אלי .
אני אומר לך שאני חייב ללכת , אבל אני אחזור לסיים את מה שהתחלתי .
אני לא שומע ממך כן , ואני לא שומע ממך לא .
רק מבט לכיווני שאומר " בבקשה אדוני , רק תחזור מהר "
אני מחייך אליך , ואת מחייכת בחצי חיוך .
ככה אני מביט בך כדקה , שנראת כאילו עברה שעה .
וחושב לעצמי בראש שאני משאיר אותך ככה .
ואז חושב שוב .
ומשחרר אותך , ורואה את העצב בעינייך .
ואני מחזיק את הצוואר שלך חזק ביד שלי , ואומר לך .
" אני לא משאיר אותך ככה , חלילה וקרה לי משהו "
ורואה את החצי חיוך שלך שוב בשפתיים הוורודות שלך .
בדיוק שאני בא לצאת מהבית , את אומרת את זה .
אין לך את האומץ להגיד לך את זה כשאני מולך , תמיד זה רק כשאני עם הגב אליך .
את אומרת " אני אוהבת אותך אדוני "
אני נעצר לשנייה , מחייך ( ולא רוצה שתראי את זה ) וממשיך לדלת .
לפני שאני טורק את הדלת , אני אומר לך " אני אחזור בעוד שעתיים "
לפני 9 שנים. 25 בינואר 2015 בשעה 18:56

אני נזכר בערב הזה .

בערב שהתקשרת אלי לטלפון ולא ויתרת עד שהגעתי לפאב .

אני יושב בשולחן , עייף מהעבודה , ואתם נכנסים לפאב .

אני זוכר שהבאת אותה , איתך .

כל הפאב הסתובב לראות , וכולם מתלחשים " היא מוכרת , היא מוכרת " 

ואני פתאום מתעורר רק מלראות אותה .

אני כבר מסטול מהבית , והזמנתי עוד דרמבוי, אל תדאג אח יקר, שלך בדרך .

אתה מכיר לי אותה , ג'ינג'ית , לבנה/ורודה , ויפה .

אתה אומר לה שאתה הולך להגיד שלום לכמה חברים .

היא ואני מדברים , שותים , אוכלים .

אתה חוזר מהסבב חברים של ה- שלום שלום לכולם .

בינתיים אני מהופנט מהברבור הלבן שהבאת לפאב ( ולא רק אני )

אתה צוחק איתנו , ורואה את הבחורה שעשתה לך בית ספר פעם .

מבקש מהברבור שהבאת " סליחה " וקם מהשולחן .

עכשיו אני מביט בה , היא מחייכת , בחורה מדהימה ( אני אומר לעצמי )

ואחרי כמה כוסות של דרמבוי , זרקתי לה את המשפט של הילדים בני ה-16 .

" את היית יכולה לדגמן " והיא כולה מסמיקה וצוחקת ( עם הבקבוק בירה ביד ) ואומרת " תודה, אבל זאת העבודה שלי " 

ולשנייה כנראה נפל לי האסימון . 

ואני מבין מי הברבור שיושבת מולי.

בינתיים אני שומע אותך ( אח יקר ) מהנדס את הבחורה של הבית ספר ( עם חצי אוזן ) ואני אומר לברבור הלבן " בואי רגע , שבי לידי " 

היא קמה מהשולחן , ובאה לשבת לידי ( חצי אלי , חצי לכיוונך  עם הבירה ביד ) ואני מסביר לה מי הבחורה שאתה מנסה להנדס , היא נקרעת מצחוק , היא רואה אותך קורץ לה מרחוק עם חיוך , והיא מרימה לכבודך את הבירה ביד ( כאילו אומרת - בהצלחה ) 

בינתיים אני מנסה לצוד את הברבור שנשאר לידי בשולחן .

ולאט לאט , היד שלי על הכתף שלה , והיד השנייה מנסה להשעין אותה אלי . 

והיא גולשת אל החזה שלי , ואני מרגיש אותה , כל כך רזה , כך כך רכה .

ואתה מסתכל מרחוק , ומרים את היד שלך ומסמן V  .

ואז הבנתי , שהבאת אותה בשבילי ( תודה אח יקר ) 

ולאחר שהלכת מהפאב , לאחר חצי שעה ( עם הבחורה שעשתה לך בית ספר - צולעת ) שאלתי אותה אם יש לה איפה להיות הלילה , והיא אמרה שהיא בבית מלון בעיר ( ואז נדלקה לי נורה אדומה ) 

אמרתי לה " עזבי מלון , בואי אלי "  והיא הנהנה בראש ל-כן .

אני משלם את החשבון , לוקח את הקסדה ( רק אחת הייתה לי ) ונותן לה את הקסדה , היא שמה את הקסדה על הראש , ופתאום היא קולטת שאני בלי קסדה , ויכוח של 30 שניות ואני משכנע אותה שהכל בסדר . 

מניע את האופנוע , יוצא לכיוון כיכר התובלה , לוקח ימינה במרידאן , -ואני שומע חזק בראש מאחור אאאאאאאאאאאא . כנראה שזאת פעם ראשונה שהברבור נוסע על גלגל אחד ? 

מגיעים אלי הביתה , והיא אומרת " תרגיש את הלב שלי " ובראש אני אומר " עזבי רגע את הלב , בואי תרגישי את המכה שלי על התחת הלבן שלך " 

והיא יורדת מהאופנוע עם רגליים רועדות .

אני כבר לא עייף כמו שהגעתי לפאב , עכשיו אני כמו כריש שהריח דם מרחוק .

היא עומדת מאחרי , כשאני פותח את הדלת , ואני מרגיש מישהי ענקית .

בכניסה אני שואל אותה " מה הגובה שלך ? " והיא עונה בלי לחשוב פעמיים " 1-8-1 " ואז ( כנראה מהאלכוהול ) אני אומר לה " זה בסדר, עוד מעט את תהיי על הברכיים " 

והיא נקרעת מצחוק ( איזה דבר מדהים את )

אחרי שיחה של שעה בערך , ועוד אלכוהול , בסוף היא נשארה עם גרביים .

ונתתי לך לנבוח בדירה . אבל ממש לנבוח ( לא כמו הב הב הב ) 

אני זוכר שהיית כמו קלמר אנושי, הכל היה נכנס אליך, ועוד בחיוך .

אני גם זוכר ששאלת " למה את עוד עם תחתונים, אתה מתבייש ? "

ואחרי כמה שעות איתך בבית , פתאום את לא הבחורה הדוגמנית .

פתאום את הבחורה ללא הבגדים .

עד הצהריים זה היה כמו חלום , חלום שאסור היה להתעורר ממנו .

לקראת הערב , כשהתעוררנו , התקשרתי להגיד לאח היקר תודה 

אבל הוא לא ענה , הטלפון שלו היה מנותק , כאילו משהו קרה .

ואמרתי לך " כמה שאת יפה ? זה חבר יותר מאח " 

הנעתי את האופנוע . ונסעתי אליו . 

כשהגעתי אליו , בכניסה לבית , כבר הבנתי .

לא רציתי להאמין .

למי אני אגיד עכשיו תודה ? מי מכיר אותי כמוך ? מי יכול להכניס לי למיטה נשים כשאני ישן ? מי יכול לקחת את הכאב הזה ממני ? 

כשבאתי לרדת מהאופנוע לכיוון הבית של ( אח יקר ) כנראה שמהעצבים והכאב , לא הוצאתי את הרגלית , והיה בום חזק מהנפילה של האופנוע על הכביש בכניסה .

אמא שלך, שמכירה את האופנוע שלי , ראתה אותי .

היא באה אלי בריצה , והרביצה לי בראש על הקסדה , תוך כדי צעקות של " למה לא שמרת עליו " 

ואיזה פרצוף יש לי להגיד לאמא שלך, מה אני יכול להגיד לה ? 

שאתה הבאת את הברבור אלי ? כאילו להרחיק אותי ממך כשאתה בלילה האחרון שלך על האופנוע ? 

אני זוכר כשחזרתי הביתה .

חזרתי לספר לברבורה שהשארת אצלי .

שאין לי יותר אח יקר .

אז אח יקר, כשנפגש למעלה , אני אספר לך . 

אני אספר לך שבכל פעם כשהיא בארץ , כשאני מזיין אותה , אני בוכה .

אבל היא על 4 , ואני לא מרשה לה להביט בי כשאני במצב הזה .

אבל מי כמוך מכיר אותי , הרי היינו מזיינים ביחד נשים .

רק שאצלי נמאס כבר, ורציתי יותר צבע בחיים . 

מתגעגע אחי 

V

diffrent O - פשוט עצוב.... :(
תשמור על עצמך בשבילו...
לפני 9 שנים
כאבי גדילה - עצוב:-(
הזכרונות תמיד ישארו איתך
קשר כל כך קרוב הוא מתנה גם אם הוא רק לזמן שאול
לפני 9 שנים
מחשבה קטנה ומטורפת - עצוב :(
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י