לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים בטריקולור

לפני 3 שנים. 4 בספטמבר 2021 בשעה 10:51

להבין שמישהו קרא את הכינוי שלי ודמיין לעצמו אישה שמתלבשת בבגדים צמודים וסקסיים, עקבים גבוהים וכל הסיפור.

אני לא מעלה לכאן תמונות אאוטפיטים בעיקר כי אני צופה שבאתר הזה זה יגרור בעיקר תגובות של "מה זותי רוצה מאתנו" ותגובות מאוכזבות של אנשים שהתרגלו לתמונות עירום שלי (רואים? כן אכפת לי מכם!), אבל כן רוצה להסביר כמה דברים בנושא:

1. אם אתה רוצה לפגוש אותי במציאות ומדמיין שתבוא לך מישהי שמדדה על עקבים בגובה של בניין ולבושה בבגדים סקסיים שלא משאירים מקום לדמיון-צפויה לך אכזבה. 

אני לא אוהבת לבוש חושפני (על עצמי, על אחרות זה נראה נהדר בתנאי שהן מרגישות בנוח ככה, על מישהי שזה לא הקומפורט זון שלה ישר רואים) ולא מתפשרת על הנוחות שלי ואני בכלל בחורה של שמלות וינטג' ובירקנשטוק. סקיני ג'ינס גורם לי להרגיש חנוקה, אני לא מסוגלת וגם לא מעוניינת להתמודד עם עקב גבוה מ-5 ס"מ ובכלל יש לי בעיות גב וברכיים ואני לא הולכת להקריב את מה שנשאר מהם בשביל להראות סקסית בעיניי זרים.

2. בערך כל דבר שגברים סטרייטים, על אחת כמה וכמה באתר הזה, מחשיבים לסקסי הוא אנטי סטייל מבחינתי.

3. סטיילינג עבורי הוא עוד סוג של אמנות ואמצעי לביטוי עצמי. הצדדים הקינקיים/מיניים באישיות שלי הם לא מה שבא לי לתת לו ביטוי ביומיום. אין לי שום סיבה להביא את זה לעבודה, לסידורים, לשיעור באוניברסיטה או למפגש עם חברים. לכולנו יש גם חיים רגילים של בני אדם רגילים.

4. הדרך הנכונה היחידה להגדיר את הסגנון שלי איכשהו היא "המטורללת של העיירה". הכל תמיד צבעוני בהגזמה ואחת האהבות שלי היא לשלב פריטים שעל פניו לא הגיוני לשלב ביניהם (מי אמרה שמלת ערב עם סניקרס, מעיל אופנוענים ועגילי פלסטיק ענקיים ולא קיבלה?).

אם אתם מחפשים בגדי עור, עקבים, צמוד וחשוף, זה כמובן לגיטימי לגמרי, יש נשים שאוהבות להתלבש ככה והרבה מהן גם עושות את זה נהדר ואני מאוד מעריכה את הסגנון שלהן, אבל אצלי לא תמצאו את זה.

הלבוש שלי משקף את האישיות שלי והאישיות שלי צבעונית וגדולה מכדי להיות חנוקה בבגדים צמודים שמגבילים את התנועה ואת הנשימה.

 

לפני 3 שנים. 31 באוגוסט 2021 בשעה 10:57

אני פונה ללב שלך!

אני יודעת מצוין איפה אני גרה, נשבעת. אני מצליחה להגיע הביתה מבלי לטעות בדרך ולו פעם אחת, לגמרי בכוחות עצמי, על בסיס יומיומי,במשך שנים.

באמת שאין צורך ללמד אותי איפה הבית שלי.

 

תודה.

לפני 3 שנים. 30 באוגוסט 2021 בשעה 23:12

שניה אחרי שהחלטתי לקחת פסק זמן מעבודה, נרשמתי לתואר.

עד מתי אישיות שלא יודעת לנוח?

לפני 3 שנים. 29 באוגוסט 2021 בשעה 11:43

לפני 3 שנים. 29 באוגוסט 2021 בשעה 3:44

מלפני הקעקוע של ונוס. לא הרבה השתנה מאז.

 

לפני 3 שנים. 28 באוגוסט 2021 בשעה 23:41

כל מה שאני עושה זה לישון.

מתעוררת כל פעם לשעתיים-שלוש, שותה מלא כי תמיד קמה מיובשת, מתקלחת וחוזרת לישון, הגוף פשוט קורס, העיניים נעצמות בלי שליטה.

נעלמתי למלא אנשים והודעתי בעבודה שאני חולה ושישתדלו לא לפנות אלי אם אפשר להסתדר בלעדיי (בדרך כלל זמינה להתיעצויות גם בימי חופש).

הייתי כל כך צריכה את זה ועכשיו יש לי קצת תקווה שאולי אצליח לחזור לישון כמו בן אדם בלי בונדורמין או קלונקס.

לפני 3 שנים. 28 באוגוסט 2021 בשעה 22:47

לפני 3 שנים. 28 באוגוסט 2021 בשעה 11:12

מחר אני מציינת 16 שנה ליום שבו החיים ניתנו לי מחדש.

הייתי בת 22, בזוגיות עם גבר אלים שארגן לי מפגש מזורז עם המוות, אבל המוות החליט לא לקחת אותי.

חזרתי להכרה ועזבתי אותו בלי להתחרט לשניה.

למקרה שתהיתם למה כאב פיזי זה גבול קשיח אצלי-זאת הסיבה. אני לא בענייני שחזור טראומות.

הלוואי והייתי יכולה לספר שמאותו רגע החלטתי שמעכשיו אני חיה את החיים במלואם ומנצלת כל רגע. זה עובד ככה רק בסרטים. במציאות, יש תקופת שיקום ארוכה, שכוללת הישרדות כלכלית לצד דיכאון, חרדה וptsd וההחלמה יכולה לקחת שנים ובדרך כלל לא מחלימות מזה עד הסוף.

אני עד היום צריכה קצת אור בחדר כשאני הולכת לישון כי אני פוחדת מהחושך. זה קל יותר כשאני לא ישנה לבד, אבל רוב הזמן לא בא לי. התרגלתי לישון באלכסון ונוח לי ככה.

אני לא מאמינה ב"מה שלא הורג-מחשל", זאת סתם רומנטיזציה של טראומה. אין שום דבר מחשל בשנים של התקפי חרדה וסיוטים. זה רק מתיש והייתי מוותרת על זה בכל רגע נתון.

לצד כל הנ"ל אני חיה. הגוף שלי חי, מתפקד ועובד בשבילי מצוין, אני מרגישה חזקה, אני אוהבת להפעיל את הגוף, אני מרגישה חיה.

הנפש שלי מרגישה חיה, אני מצליחה לעבוד, לתפקד, ליצור, להתעניין בדברים ולהתלהב מדברים.

יש ימים קשים ותמיד יהיו אבל הניסיון לכבות אותי לא הצליח.

כל שנה, ב-29/8 אני לוקחת יום חופש מהעבודה, עוצרת הכל ועושה לעצמי יום של מנוחה ובילוי לגמרי לבד.

ספא, מסעדה טובה, כל שנה זה משהו אחר וכל שנה זה לבד לגמרי.

חגיגת חיים קטנה ופרטית שלי עם עצמי כדי לא לשכוח מאיפה באתי וכדי לחגוג את העובדה שלא סתם שרדתי, הצלחתי לבנות לעצמי חיים.

 

 

לפני 3 שנים. 27 באוגוסט 2021 בשעה 16:48

בא לי חורף, אבל אמיתי כזה. עם שלג והכל.

 

לפני 3 שנים. 27 באוגוסט 2021 בשעה 15:13

שבי וציירי אותם.

 

עוד ציור ישן ובין האהובים עלי אישית.

אחרי תקופה מסוימת שהזנחתי בערך כל מה שאני אוהבת, משלוח קנבסים חדשים בדרכו אלי :-)