|
|
|
בדיוק שבוע אחרי שהחלטתי לקחת חודשיים הפסקה, אני מקבלת הצעת עבודה שקשה מאוד לסרב לה כי זה גם לעבוד עם ידיד קרוב וגם בתנאים משמעותית יותר טובים.
אז עכשיו אני נקרעת בין הרצון לנוח לחשש מלפספס הזדמנות ויש לי שבוע לקבל החלטה.
למה לא יכלו לספר לי על המשרה הזאת לפני שבועיים?
מעדיפה לשבור אתכם בעצמי 😈
ילד טיפש, הזהרתי אותך מראש.
שקט נפשי לא תמצא איתי.
אם לא תצליח לגרום לי להרגיש, אשאר אדישה לחלוטין. אם תצליח, כל מה שתקבל זאת סערה בלתי פוסקת. אפילו אי אחד קטן לנוח בו לא יהיה לך.
בצדק אתה פוחד ממני, אני גדולה עליך.
אתה ילד אבוד ואני לא מחלקת אבדות.
הייתי בטוחה במאה אחוז שאני נשלטת. פנטזתי על התמסרות, טוטאליות וקשרים של 24/7 והשארתי אחרי שובל של שולטים שלקחו את כל העניין ואת עצמם ברצינות תהומית ולא הצליחו להתמודד איתי.
שנים אני שומעת מכל מי שמנסה שאני בכלל לא נשלטת ומספרת לעצמי שהאדם הנכון פשוט לא הגיע עדיין ואז הכרתי מתחלף. היה בינינו חיבור נדיר, רציתי אותו כמו שלא רציתי אף אחד מזמן, כל סקס איתו התחיל ממאבק קטן על מי יקח את השליטה הפעם ולפעמים החלפנו תפקידים באמצע וזה גרם לי להבין שהדבר שהכי עושה לי את זה הוא להתחיל בלי לדעת מראש איך זה יגמר.
באמת שאין עם זה שום בעיה.
אדם בוגר שחי בחברת בני אדם אחרים אמור להבין שאף אחד מאתנו לא הטעם של כולם ושתמיד יהיו אי אלו אנשים שלא ימשכו אלינו.
אם יש מישהי/ו שמשפט כזה מרסק נפשית, סביר להניח שלאותו אדם יש בעיות גדולות יותר מסירוב אחד ובכל מקרה, כנות תמיד עדיפה על התנהגות של בני 15.
לחסום שניה אחרי שקיבלתם תמונת פנים או לזרוק תירוץ על שקר כלשהו שנשרף בתנור ולהיעלם זה שקוף ממילא וזה מגעיל בהרבה.
אם אתם לא מסוגלים לסרב כמו בני אדם בוגרים, אל תזמינו אנשים לצאת מהאנונימיות של האתר.
