החיים בטריקולור

אני לא בטוחה איך זה לא ברור עד עכשיו, אבל הזכות של כל אדם באשר הוא לקבל החלטות על גופו היא אבסולוטית לחלוטין ואינה תלויה בהתנהגות המינית של אף אחד, במראה או ברמת הסיכונים שאנחנו בוחרים לקחת.

לצורך העניין, מותר לרקוד שיכורה ועירומה, לבד לגמרי, בלב יער, כן, גם אם זה מעשה מסוכן וחסר אחריות כי מותר לקחת סיכונים, מה שאסור זה לגעת באדם אחר ללא הסכמתו, אז כן, גם אם עשית משהו מטומטם לחלוטין, הגוף שלך עדיין שייך לך במאה אחוז ועדיין אסור לגעת בך בלי שרצית.

הדמות המיתולוגית האהובה עלי, מפלצת, סמל לפחד הגברי ממיניות נשית והקעקוע הבא שלי.

בתקווה שמכאן תבוא הישועה.

איפה אתן קונות תחתונים? הדרישות: 100% כותנה, בלי גזרה נמוכה וחוטיני, בלי תחרות וכל השטויות האלה, צמוד, נושם ומחמיא לאגן ים תיכוני.

רצוי חנות פיזית, אבל אני לא אופטימית אז אשמח גם ללינקים להזמנה אונליין, אם יצא לכן להזמין ואתן יודעות על אתר אמין שמספק את הסחורה.

ברכה על ראשכן

מחר אזכרה לסבתא שלי, שהייתה אישה שהערצתי וגם האדם היחיד במשפחה שלי שבאמת הרגשתי בנוח לדבר איתו.

כל שנה מחדש זאת התמודדות עם הצורך לתקשר עם אחי, לרוב מישהו במשפחה צריך למות כדי שנדבר וגם זה בהנחה שהוא יטרח להגיע, עם העובדה שאמא שלי עד היום נוטרת לי טינה על זה שבשבועות האחרונים של סבתא, אני הייתי היחידה שהיא זיהתה ועל זה שכשהגענו להיפרד ממנה, היה רגע שבו היא פקחה עיניים ותפסה לי את היד.

אני לא מאשימה את אמא שלי. אחי נטש את הבת שלו כשהיא הייתה קטנה, אין ולא יהיו לה נכדים ממני, היא לעולם לא תבין את הקשר ואת הבונדינג שיכולים להיווצר בין סבתא לנכדה אבל להתמודד עם המבט המאשים שלה כל שנה מחדש מתחיל להיות קצת יותר מדי בשבילי.

חמש פעמים ברצף באה לבדוק יתרה בבנק ונכנסת לפה במקום.

דרכו של תת המודע שלי לסמן לי איפה יותר כיף?

איבדתי את כרטיס הנוכחות של העבודה פעמיים באותו חודש.

אני עד כדי כך מוצלחת.

אני לא מטיפה לאף אחד, אתם אלה שצריכים לחיות עם המצפון של עצמכם, אבל אני לעולם לא אעשה את זה לאישה אחרת שלא יודעת מה בעלה עושה בלילות.

בחיים לא.