ממאית השניה שראיתי אותו ידעתי שהוא אהבת חיי.
הנסיך האמיתי שכל החיים שלי היה שווה את הרגע הקסום הזה ואת כל הסבל שבא לפני..באותו רגע כאילו קיבלתי סטירה ושכחתי מכל החודשים הקשים שעברתי.
הוא היה מושלם. כאילו דמות שאי אפשר לתאר.
האושר שהרגשתי באותו רגע הם בלתי ניתנים לתיאור.
כל יום שעבר ואני מחבקת אותו מועכת אותו ומבינה שאף גבר לא ישווה אליו. לא בעולם הזה לא בעולם הבא.
המבט החיוך השלמות הזו פשוט נתנו לי כזה רוגע ונחת שבחיים לא ידעתי שקיימים.
לא תיארתי לעצמי שאחד בעולם יכול לגרום לי כזאת הרגשה.
גם כשכעסתי עליו אהבתי יותר ונמסתי בשניה כשחייך אליי .
כל החולשות שלא חשבתי שהיו לי מולו היו כל כך עוצמתיים שהיה בא לי לבכות רק מהלהסתכל עליו כשהיה נרדם.
ובלילה הייתי קמה מסתכלת עליו שעות. לא מאמינה שהוא שלי.
אמרתי כל יום תודה לאלוהים ששלח י אותו.
כי כלום לא שווה אליו.
אולי רק המוות יטשטש את האהבה הבלתי ניתנת לתיאור אליו.
אוהבת אותך הדבר המושלם ביותר בעולם . ילד שלי.