יש לי נשים חברות.
כן. לראשונה בחיי יש לי חברות טובות שהן נשים. חדש ממש מהחודשים האחרונים.
לחלק זה נשמע אולי בנאלי אבל לי זה לא קרה מעולם.
באופן מפתיע ברגע שהזזתי הצידה, אבל לחלוטין, את הרצון לזיין/להקסים/לכבוש/לרצות/לנצל/לנקום/ולזיין(שוב), קרה משהו מדהים, עבורי לפחות. בחיי שפתאום גיליתי נשים מדהימות. לא צוחק. נשים יוצאות דופן במיוחד. אחת אחת בדרכה.
ופתאום אני מקשיב באמת. נהנה מהזמן שעובר. זורק מעלי את הפוזה. לא מתאמץ וזה כיף אמיתי.
ודרכן אני לומד להיות אמיתי. ככה, בלי לשים לב ובלי מאמץ מיותר. כמעט בטעות.
פתאום אני חכם יותר (בחיי נשבע, כשהזין לא עומד לי אני פתאום חכם), מפחד פחות (כי לא יודע איך אבל הן נורא אמיצות) ומה שהכי חשוב הוא שגיליתי, דרכן, שיש לי לב.
מתחת מעטפת ה"גבר גבר", מאחורי הגורילה, מעבר לילד יש לי משהו ששווה חקירה. רגיש במיוחד והאמת קצת מודלק אבל כזה שרוצה להעניק באמת. לא כנשלט אלא כאדם אוהב.
אהבה. מצאתי אהבה. אהבה אחרת, פשוטה, אדם לאדם. מבלי התחיבויות, התחכמויות, ציפיות ואסטרטגיות.
מתאים לי!
