לפני 12 שנים. 11 באוקטובר 2012 בשעה 23:36
הערבוב הזה של כתיבה קורעת לב וקרביים, של כנות כמעט התאבדותית, בא כאן יחד עם להג, גרפומניה, צורך כפייתי להשמיע קול ולנסות צופרים - הכל ביחד מייצר רושם משונה, דומה מדי לחיים. אולי כדאי להפריד את הבלוגים לשתי מערכות נפרדות, אחת גדולה, למזוכיסטים, ואחת שווה.