לפני 8 שנים. 16 במרץ 2016 בשעה 6:33
בעולמם של אנשי הדממה
שורר שקט ושלווה
בין הצללים הם נעים
צמודים לקירות , נחבאים
משפילים מבטם לאדמה.
גם על קבר פתוח , קולם לא יישמע .
לא זעקת כאב, לא צהלת שמחה
דוממים ,
קשוחים וחזקים
מגנים על שלהם כמצודה.
מבוצרים בתוך גדרים של איסורים , בתוך חומות של אימה.
כמהים לחיבוק, לרפרוף שפתיים של נשיקה
לרגע של חולשה