סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כמו צמח בר

כתבת מילים כי שנים לא אמרת
את מה שחשבת על עצמך ועלי

ומה אתה בלעדי?
לפני 7 שנים. 22 באוגוסט 2016 בשעה 21:19

 

ילד קטן פותח

את השער הגדול

פוסע  בחדווה

אל  תוך השביל

שמוביל אל שארית חייו

בהתרגשות ובשמחה 

הוא מצפה אל העולם

גבו הקטן נושא את התרמיל 

שיתמלא במשא חייו

את צעדיו מלווים מלאכי התקווה

שפתיים לוחשות לו תפילה

שדרכו תהא צלחה

עיניים אוהבות מביטות  בו

מבינות ומתעצבות שזו

ההתחלה של הפרידה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - התחלתי להתרגש
ואז
נעצבתי
}{
לפני 7 שנים
וושי - זה לא טוב שנעצבת ... אני חייב לך חיבוק
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י