לפני 5 שנים. 10 בדצמבר 2018 בשעה 7:07
כולך רכות מסירות וחמלה
הרגעים איתך היו אושר מזוקק
ושמחה
אני אסיר תודה
אבל זה חייב להסתיים
תביני זה באמת לא את
את מדהימה
אלו רגשות האשמה
אני חייב לחזור הביתה
אליה
אל השפיות
אל הלחמניה
היי שלום סופגנייה
הלוואי ונתראה שוב
בשנה הבאה