פרצי BDSM בחיים + AI

לפני 5 חודשים כשהתחלתי בפרויקט ריכוז מאנצ'ים בפוסט הכלובי המתעדכן, קראתי לו פריחת המאנצ'ים.

אז למי שטרם התחיל לעקוב אחריו זה הזמן ללחוץ כאן.

ולמה החלטתי לפתוח את הפוסט הזה?

כי מסתבר שהערב (שני 21.4) תתרחש פריחת מאנצ'ים בגירסת האקסטרים.

גם רמאנצ'-גן! וגם מאנץ' אורדורה (בראשל"צ).

לאן אתם הולכים?

שוקלת ללכת לשני המקומות. (אין לי נהג או רכב, מפנטזת על מסוק).

(אגב מאנץ' אורדורה מיועד גם לשולטים! הוא לא פמדומי).

היי,

הנאנחים בכח מתפרץ בחדר הכושר.

כן כן אתם.

עם אוזניות (אפס מודעות עצמית).

אתם לפחות 2-3 מתנשפים קבועים שנאנחים בקול גדול בסוף כל חזרה.

זה אומר שבסט אתם נאנחים איזה 8-15 פעם וכל זה עם אוזניות (אפס מודעות עצמית כבר אמרתי).

ואם אתם עושים 3 חזרות על המכשיר זה 24-45 נשיפות.

כאילו חדרתם לכוס הכי הדוק בעולם.

אמרתי שאני צריכה לכתוב על זה פוסט יום אחד.

הנה היום הזה הגיע.

מה יהיה?

ואילוסטרציה מוגזמת עם AI ברור שהם לא ניראים ככה...

פדיקור, לק אדום וכפכפי ג'ינס!

זהו. אני מוכנה לשרב.

ביקשתי מהבינה המלאכותית לדמיין סצנה מסרט שכוללת מכירת עבדים ושפחות לרגל חג הפסח.

לא סיפקתי לה תמונה (כמו שלאחרונה מאוד טרנדי בצ'אט GPT) ואמרתי לה שאני אוהבת סגנון קצת דיסני. 

לדעתי התפרעה קצת.

גם יצרה לבד לבד את הכיתוב.

מה דעתכם?

שיא האורך שהגעתי אליו אי פעם.

לגמרי שלי.

לא מפלסטיק.

לקצר? 

פעם בכמה שנים אני עושה בדיקה פאפ או בשמה החדש

לדעת שכל תקין.

אז היום הייתי

ליד הרופאה ישבה סטז'רית אז הכל הלך יותר לאט ועם יותר דיבורים.

הורדתי את הנעליים, הטייץ והתחתונים, עליתי על מיטת הבדיקה.

הרופאה החדירה את האביזר ושאלה אם כואב לי. אמרתי שקצת, היא הכניסה יותר לעומק, הציצה פנימה ודאגה שגם הסטז'רית תציץ.

בשלב הזה הבדיקה אמורה להסתיים.

אבל היום הכל הלך יותר לאט עם יותר דיבורים.

ואז היא אמרה: "מושלם".

"צוואר הרחם שלך מושלם", היא השלימה את המשפט.

התלבשתי, לקחתי את צוואר הרחם המושלם שלי והלכנו הביתה עם חיוך 😉.

יום האישה שמח או כמו שחלק קוראים לו יום הנשים, עם איור שלי ב - AI.

מישהו רוצה לנחש את המסר הסמוי?

המסר הסמוי: נשים הן רשת הגנה של חבורת תמנוניות עם זרועות ששומרות אחת על השניה. במידע מציל חיים, בתמיכה וגם בהכלה. 

לקראת יום האזיקים הבין לאומי שמצוין בעולם ב - 20 בפברואר, יצרתי באמצעות בינה מלאכותית את  האזיקים הכי יפים בעולם.

בהזדמנות חגיגית זו, מזכירה שהבלוג הזה הוא תכלס סוג של יומן לא לינארי של קמתי בבוקר וחשבתי על BDSM אז שווה לדפדף אחורה לעוד פוסטים ולעקוב.

ואם את סינגלית ואת קוראת את הפוסט הזה לפני ה 26 בפברואר אז תלחצי כאן.

השבוע קראתי שוב את הספר ארבע ההסכמות והבנתי שחלק מהפרקים קשורים בעקיפין ל - BDSM או שאולי אצלי הכל קשור 😉👇🏻

מדובר בספר קטן וקצר אז שווה לנסות לקרוא אותו או להאזין לו בגרסה קולית.

👈🏻 נקודה אחת ששווה בגלל לקרוא את הספר זה האיזכור לעובדה שאנחנו נולדים ללא ידע וללא מידע. אנחנו צוברים ידע עם תהליך האילוף שלנו כילדים ואחר כך כמובגרים אנחנו מאלפים את עצמנו (או אולי לדעתי אנחנו גם קצת מאולפים על ידי אחרים).

👈🏻 נקודה נוספת ששווה בגלל לקרוא היא נושא החוסן הרגשי שמתפתח רצלנו כשאנחנו לא לוקחים דברים באופן אישי. את הנושא הזה אני מתרגלת כבר שנים בלי קשר לספר וחייבת לומר שזה גם עוזר לשלווה פנימית ולא רק לחוסן. 

מחבר הספר, דון מיגל רואיס מסביר שכאשר אנחנו מפתחים הבנה שהתגובות של אחרים נובעות מעולמם הפנימי, אנחנו מתחילים לפתח מעין "חומת מגן רגשית". זה לא אומר שאנחנו הופכים לאדישים, אלא שאנחנו מפתחים יכולת להבחין בין מה ששייך לנו ומה ששייך לאחרים.

לדוגמה: כשמישהו מבקר אותנו, במקום לקחת את הביקורת כאמת מוחלטת, אנחנו מבינים שזו השתקפות של הציפיות והתפיסות שלו.

או מה שנקרא: זה שלו.

מה דעתכם?