|
|
|
יש לי אמא מדהימה
יש לי משפחה נהדרת
יש לי חברים תומכים ומפרגנים ביותר בעולם כולו
יש לי עבודה שאני אוהבת ונהנת ממנה
ויש לי המון מכרים חדשים המוכנים לכאוב בכאבי ולחבק אותי
כשיש לי כל כך הרבה... כל שרציתי זה להגיד תודה
תודה לכל האנשים המדהימים והמקסימים שתומכים בי, מעודדים אותי ועושים ככל יכולתם לשמח אותי
אני באמת מעריכה כל אחד ואחת מכם
תודה
בכבוד רב, לובה
יש לי חברה, למעשה היא החברה הכי טובה שלי (לא היא לא הונילית שלמענה שוחררתי)
וכן היא גם שולטת בכלוב (הפוסט הזה נכתב ברשותה וידודה)
נפגשנו לראשונה לפני פחות משנה, והתחלנו להיות בקשר של ממש רק מינואר השנה... אבל יש בינינו טלפטיה!
אני לא מגזימה! היא חושבת ואני אומרת...
הנה דוגמה:
הלכנו לתופרת כדי לתפור לה שמלה, חצאית וג'קט.
היה בידה משקה מוגז.
התופרת שואלת מה אורך השרוולים של הג'קט - חברתי מראה ואני אומרת חצי אמה.
מה אורך החצאית? - שנינו אומרות בו זמנית: מידי, מתחת לברך.
חברתי לוקחת שלוק, הבועות מגרדות לה באף... ואני מתעטשת.
לא בטוחה מי נבהלה יותר היא או אני, אבל שנינו צחקנו על זה בסוף
כן טלפטיה קיימת במציאות, ויש לי את החברה הכי מדהימה בעולם לחלוק את הפלא הזה
אני מתגעגעת אלייך מותק שלי, תחזרי מהר ובביטחה מהחופשה שלך }{
הבטחתי להסביר את עניין החתימה, ולכן :
א. שמי הפרטי המלא הוא - לובוב', אבל איש לא מבטה את שמי נכון, לכן הקיצור - לובה.
ב. עד לפני מספר חודשים די התביישתי בהיותי סאבית, שפחה מזוכיסטית. כן אמרתי את זה, אני התביישתי. האדון הראשון שלי, שהיה פדופיל וסאדיסט גרם לי לחשוב שלהימשך לעולם השליטה זה דבר שלילי.
לאחר שהבנתי שאני לא צריכה להתבייש במי ומה שאני, ושיש עוד אנשים החולקים את המשיכה שלי הרגשתי שיצאתי מחדר חשוך לאור.
לכן יש בי כבוד רב לכל חברי הקהילה, משני צידי השוט.
וכך נוצרה החתימה שלי באתר הזה...
בכבוד רב, לובה
גם אם קשה לי היום, לפחות אני כבר יודעת שאני בכיוון הנכון, ובזה אני כבר לא מטילה ספק!
בכבוד רב, לובה
אני לא כלבה, אני חתולה!
לא אני בתמונה... אבל זו כל כך אני
אחרי הכל, כלב ילך עם כל אחד שיהיה נחמד עליו, אבל חתולה תלך רק עם אדם אותו אוהבת!
בכבוד רב, לובה
אתה אבא מדהים, גם אם אינך רוצה שאומר זאת
אתה אדון טוב והוגן, גם אם קשוח
אתה אדם טוב, אפילו אחרי השקרים שלך
היו לי רגעים יפים שאיני יכולה לשכוח אותם אתך, ובזכותך
אתה עדיין בלב שלי, עדיין שולט עלי, גם לאחר ששוחררתי
או שהשתחררתי? לא בטוחה בעניין זה
אני עוד לא יכולה לתת לאחר להכנס ללבי, להשתמש בגופי...
וכן אני באמת אוהבת את החיוך שיש לך בתמונות לצד חברתי, ונילית או לא
את זה שאתה נראה מאושר, זה עושה לי טוב
אני לא חושבת שהיתי משנה דבר, גם לו ידעתי מה יקרה בסוף
ומאחלת לך רק טוב, מכל לבי
בבקשה תשמור על עצמך,ותהנה בבקשה
אני בסדר, רק יקח לי זמן לפני שאצא להרפתקאה חדשה, זה הכל
בזכותך איני מתביישת עוד בעצמי, תודה לך
בזכותך גיליתי מה חסר לי באמת בחיי, תודה לך
בזכותך אני למדתי המון על עצמי, תודה לך...
אבל לא היתה בינינו שום התאמה - אחרי הכל המוח שלי מרדן ואילו הלב כנוע.
אבל תמיד אהיה אסירת תודה לך על הזמן והידע שלך שהוענק לי בנדיבות כה גדולה
באמת תודב רבה לך על כך.
היה לנו טוב יחד
חמש שנים עברו מהר כל כך
בזכותך הרגשתי בטוחה ואהובה
אבל הקשר מיצה את עצמו
וגם לקנדה לא באתי אתך...
אם כי תמיד אהיה אסירת תודה לך על כל שעשיתה בשבילי באותם שנים - קטן, כגדול.
גם לא אשכח אותך, אף שאינך בליבי עוד. אבל גם לא אחזור אליך, אף אם תבקש.
אהבתי וכאבתי ונשמתי רק בשבילך.
את כל זה לא היה צורך לעשות,
כי לא אותי ביקשה נשמתך, אלא את גילי הצעיר...
וכשהתבגרתי הוחלפתי בחדשה...
התנפצתי, כאבתי ובסוף גם התגברתי.
הרגשתי רע כי לא הבנתי שאת השקרים לאמיתות החשבתי...
עד היום יש לי סיוטים ממך, אבל תמיד אהיה אסירת תודה על שנכנסתי לעולם שלך, ועל ששוחררתי ממנו.
