יום עצוב היה לי היום. למעשה כל יום שאדם, שבמקרה גם נשלט מודה על דברים שהם המינימום שבמינימום, הוא יום עצוב מבחינתי.
אם מישהוא מודה לי על שעניתי לו על התכתבות, זה עצוב לי. אם מישהוא מבקש לדחות שיחה או דייט כי יש עומס בעבודה, ואני שומרת על הגבולות שלי, ושמחה לדחות או לקבוע מועד חדש, והוא אומר תודה ועוד מספר פעמים... זה עצוב לי. זה אמור להיות המינימום של יחס בין אנושי.
אבל מה אני כבר יודעת? זה לא כאילו יש חוק של איך מתייחסים לאנשים, או לעבדים... רגע, בעצם יש. יש כמה, במיוחד בחוק העברי! מעניין שכיהודים רובינו מתעלמים מהחוקים שיש לנו...
ואם כבר דיברנו על חוקים...
***הכל נכתב בלשון זכר, כי ככה קל לי יותר. הכתוב מתייחס לכל המינים והמגדרים***
יש לי כמה חוקים בסיסיים, אל תפגע בעצמך, כי אתה הרכוש שלי, ואני לא רוצה רכוש פגום. וכן זה הפך לחלק מגבולות שלי - לא לפגוע בעבודה, משפחה, חברים או עצמך (החשיבות היא בסדר עולה).
כי אני מעדיפה את הנשלטים שלי בריאים, מאושרים, מוקפים במעגלי תמיכה ובמקום הכי בטוח בחייהם.
אבל יש לי גם חוקים נוספים, חשובים לא פחות:
*אני לא רודפת אחרי אף אחד. לא שלחת לי שום הודעה כמה ימים, בלי שאני מודעת שיש לך עומס, אותו דבר שיש לך צורך בכמה ימי שקט, מבחינתי ויתרת עלי. גם אם היתה לך (לדעתך) סיבה ממש טובה, אם לא ידעתי אותה מראש, היא לא באמת מעניינת לאחר שכבר חזרת.
*אני לא נותנת הזדמנות שניה. וכל פעם שעברתי על חוק זה - הצטערתי על העניין. אם אמרת לא מתאים, אם נעלמת, אם עברת על גבולות שלי - אתה בחוץ.
*אני האישה הכי סאחית במדינה. ובימים שניפגש, אני מצפה ממך להיות כזה, במיוחד אם מתוכנן לנו סשן.
*אני לא אשתנה, ומצפה שגם אתה לא תשנה את עצמך. אם אתה לא אוהב פרקטיקה, תגיד לי. אני יכולה לוותר על כל פרקטיקה וכל פנטזיה אם זה ישפר את מערכת היחסים שלנו.
*אני לא ילדה בת 5, או 12, אל תעשה לי מבחנים. אם אתה רוצה לדעת משהו - תשאל. אני ספר פתוח, במיוחד בפני בני הזוג שלי.
*אני מצפה לתקשורת, שנדבר איתי על הכל. מה טוב, מה פחות, בין אם זה בינינו, לבין אם זה בחיים הפרטיים או המקצועיים שלך. תדבר איתי על הכל.
*וזה מביא אותי לחוק הבא: אני לא קוראת מחשבות! אם קרה משהו, אם משהו מפריע לך או מעצבן אותך, תגיד לי. אם לא תגיד, לא אדע. אם משהו גבול או רק לא מרגיש נכון, תגיד לי.
*גם אם אתה לא בן זוג ראשי, אתה בן זוג. ואני מצפה להתנהגות של בן זוג. דייטים, שחלק מהם אתה תתכנן, שיחות נפש, חיים של ממש.
*יש לי שם, תשתמש בו! אם לא נכנסנו לדינמיקה תשתמש רק בשם שלי בבקשה. אם כן נכנסנו לדינמיקה, יש זמן ומקום לשימוש בתארים ורק שם זו אופציה. מבטיחה לך שהשם שלי יותר יפה מכל תואר בעיני.
*אל תערבב ונילה ובדסמ. רוצה פומביות, אני זורמת, יש מאנצ'ים שמאפשרים משחק בקטנה, יש פליי פרטי, יש מסיבות שאשמח ללכת אתך לשם... אבל לא מתאים לי לצאת אתך לקניון בבגדי פטיש ולעשות סשן בכיכר העיר.
*אני לא רוצה אוטינג, ואני גם לא רוצה לעשות לך אחד. אם החברים או המשפחה שנפגוש מודעים להיותך בדסמי, ספר לי על כך מראש. ואם הם לא - תציין זאת לפני שאפגוש אותם, ולו רק כדי לדעת איך להתנהל מולם.
רוב החוקים נוצרו מאינטרקציות שלי עם אנשים. חלקם עתיקים יותר וחלקם פחות.
מקווה שזה מסביר יותר טוב את מה ואיך ומי ולמה אני מחפשת.
בכבוד רב, לובה