ביראת כבוד

אני עדיין לא בטוחה שאני אכן רוצה/מוכנה לפתוח את הצד שלי חזרה. 

אבל יש סיכוי שארצה צעצוע אנושי פרטי לעצמי.

 

מה זה אומר? נשלט או נשלטת שיהיו שלי בלבד, אני לא אוהבת לחלוק את הצעצועים שלי. 

אחד או אחת שארגיש את הכימיה, שתהיה התאמה ונילית ובדסמית מלאה ככל הניתן. 

גילאים 35+ - 60. 

אני לא מחפשת מראה ספציפי, או אישיות ספציפית. אני כן מחפשת אנשים שיהיו נשלטים/נשלטות פוליאמוריים/ות. 

אני לא עוזבת את בעלי והוא קודם לכל אחד אחר בחיי, אם את/ה רוצה להיות מספר אחד/ת - אני לא הכתובת. 

אם את/ה מחפש/ת שולטת שתהיה שם בשבלך בחגים וכל השבתות - אני לא הכתובת. 

אבל אם את/ה מחפש/ת שליטה 24/7, מערכת יחסים מלאה באהבה וחקירה של העולם הבדסמי לעומק ביחד - אשמח לדבר על העניין. 

נא לשים לב - אני נמצאת בנישואים פתוחים, ואם את/ה נשוי/ה ולא בפתוחים - אני לגמרי לא הכתובת!!!

 

אם קראתם עד כה, ואתם עדיין בעניין - תשלחו הודעה עם תמונה של הדבר האחרון שעשיתם בשביל הכייף (לא פורנו או סקס, משהו מהנה כמו פינוק בבית מלון, יום ספא, ספר חדש, משחק חדש, וכו'...). 

ממליצה לשאול שאלות שמעניינות אותך, אבל אם ארגיש שכל מה שמעניין אותך זה מין/סשן... רוב הסיכויים שלא אשיב לודעה. 

מי אני? 
אני מתחלפת, אבל לא עם אותו אדם. 

אני נשלטת של בעלי (מזה יותר מעשור).

אני אישה, בת אנוש, feral rampeging imp... תלוי את מי שואלים.

אני חתולה בעלת גבולות שלא ניתן להגמיש, אישה בעלת לב רחב ויכולת הכלה, נשלטת, שולטת, עוד כמה וכמה טייטלים. שאת רובם ניתן למצוא בפרופיל ובבלוג שלי.

מעניין אותך? ניתן לפנות בפרטי, בצורה מכובדת ומכבדת. 

כתמיד, 

בכבוד רב, לובה

 

 

 

טוב, יצאנו השבוע עם חברה למסיבה. המטרה הייתה (בין היתר) להציג את הנרות זוהרים באור אולטרה סגול של דריזטפול, כי אני כרגע לא ממש יכולה לעשות סשנים (במיוחד כאלה שעשויים לגרום לנזק אם לא אשים לב לכאב באופן מיידי (כי משככי כאבים זה כייף).

האמת, זה היה אמור לקרות לפני שבוע, אבל לא ממש יצא לדרך כי החיים התערבו...

בדרך לשם, קיבלנו טלפון מחברה אחרת שביקשה טרמפ למועדון... וגם ככה היינו בסביבה... אספנו את החברה שבאה עם מתנות כיפיות, עברנו לאסוף את החברה האחרת , ונסענו למועדון כשכולנו משוחחים וצוחקים לנו כל הדרך לשם.

מגיעים למקום, נכנסים בכייף (הפעם רק מועדון אחד היה פתוח, לכן אפילו ללא חותמות). הבר די מלא, כמו תמיד. מוצאים מקום נחמד לשבת, לשתות משהו (אני רד בול, הם קולות ובירה), לדבר ולהתכונן לסשן הבא עליהם לטובה.

היא מותק אמיתית, אבל, כמו רוב הנשים בעולם שלנו יש לה אקס שפגע בה והיא לא תרגיש בטוחה איתו במקום. לשנייה חשבה שהוא שם. בדקנו, זה לא הוא... אבל הבחור שחשדנו שזה עשוי להיות הוא החליט שהוא ממש רוצה אותה (התחיל בלגשת לבקש לדבר איתה...). זה היה מוזר, אבל למי 'כפט? יש מוזיקה טובה, בר מעולה, הופעה מדהימה על החישוק... כמו תמיד Freedom היה טוב אלינו!

אחרי ההופעה קמנו לסשן, ירדנו לבמה של די ג'יי, היא מורידה חולצה (ועושה מזה סיפור, כי אפילו שהיא כוסית אש, חוסר ביטחון זה אנחנו🥴), מתייצבת לסשן ומתחילים!

הוא מטפטף, אני מאירה עם פנס אולטרה-סגול, ואנשים באים להציץ ולשאול שאלות מדי פעם. כולל הבחור שהזכרתי לפני כן, הוא ליטרלי ניסה להשיג את צומת לבי, וביקש להצטרף... אמרתי לו: "מצטערת, זה אירוע פרטי!" זה היה די משעשע בעיניי (לחברה יש בעיית סטוקרים מדי פעם.... ונראה שמצאה לה אחד חדש LOL

תוך כדי כל זה גם עושה לה נעימי בגב, ונהנית לי מהמוזיקה. ולאחר סיום הסשן עולים חזרה לבר העליון לשתות עוד משהו, ולעשות לה עוד נעימי ...

אחרי כן החלטנו שננסה סשן אימפקט קליל.

המקום על הספות היה תפוס... החלטנו לחזור לאזור בריכת הכדורים של אזור DDLG. שם כבר היה זוג שהשתמש בבריכה כמיטה. אבל זה לא הפריע לנו להתמקם על המושב ולהשתמש בקצה הבריכה לטובת הסשן.

מודה שהמון זמן לא היה לי סשן, וזה היה נהדר, אבל גמרתי *רק* 19 פעם... וכן, ציפיתי ליותר!!! (לא לדאוג, דריזטפול כבר מטפל בעניין להעלות את המספר הקטן מדי למספר מכובד יותר).

בזמן הסשן, הבחור מבקש "להשאיל" את דריזטפול, לתת כמה ספנקים לבת זוגתו (ובעלי נענה... כמובן שהספנקים שם היו בקטנה כי לא ממש מכירים, ולא רוצה לפגוע או לשבור את אותה הבחורה), ויש גם כמה וכמה חבר'ה שמציצים לנו בקטנה (מודה שזה מחרמן אותי). בקיצור היה ממש כייף לשחק שם, גם אם זה היה בקטנה.

אחרי כמה זמן, החברה מציינת שהיא לא הייתה עומדת בסשן הזה (תוך כדי זה שאני גומרת בפעם ה-15), והייתה כבר מגלה את סודות המדינה (דבר שבעלי טוען כי אינו נכון היות והיא הייתה בעבר מזוכיסטית לא פחות ממני). והוא צוחק על זה שאם לא יעבוד קשה, אני לא אגמור מספיק, וזה לא יהיה טוב לאף אחד...

מסיימים את הסשן, יושבים שם, צוחקים, הבחור מבקש אש, מתהלך שם עירום... שתינו צוחקות על זה ששלו די פיצי (כן, אני מפונקת ויש לי גבר מצויד ומהמם, אבל בוא, אם הזין שלך לא ענק, ואתה נראה ממוצע להתהלך בעירום כמו טווס לא הדבר הכי חכם...

מחליטים שכולנו רעבים... יוצאים לאוטו. מחפשים מקום פתוח (השעה 4 בבוקר ואפילו בתל אביב לא קל למצוא מקום פתוח), ננעלים על נאפיס, ויוצאים לדרך!

מדברים על מוזיקה, סשנים, עבר, עתיד, חיים וכו'...

נאפיס זה טעים! הכנפיים שלי היו טעימות, הפטריות היו מושלמות, תפוח אדמה היה טיפה חריף לי, והחומוס נראה די טוב... אבל כבר לא היה לי מקום לזה.

ואחרי ארוחה נהדרת, מלאה בצחוקים וכייף חוזרים הביתה.

וכעת אני חוזרת לי לאפטר קר, סופ"ש נעים ושבוע טוב לכולם!

 

בכבוד רב, לובה

הכל התחיל ממש מושלם. ערב חמישי. יוצtים בזמן (יחסית). המוזיקה באוטו טובה וכיפית (רוב הדרך היו שירים היספניים, וזה היה מוווווש!). מגיעים לתל אביב, לבקר חבריו של דריזטפול, שהם דינוזאורים (וזה תמיד כייף לדבר עם אנשים שהיו בקהילה לפני שזה היה קול). הם במקרה שמעו שבעלי התחיל למכור נרות, והחליטו לקנות כמה.

מקבלים הזמנה להיכנס לכמה דקות (לא באמת ציפינו שנקבל אחת, אחרת היינו בטח מביאים טסטרים לרמות), ונכנסים. בית מהמם. יש כמה צלבי סנט אנדרו ועוד כמה דברים המרמזים שמדובר בבית בדס"מי... אבל אין את האווירה המחניקה שיש בהרבה בתים בהם השולט דורש שהנשלטת לא תקרא לו בשמו, כי יש לו הרי תואר. והוא חייב לשמוע אותו כל הזמן... זה הרגיש מוכר (כי ככה גם אנחנו נוהגים, גם אם ניסיתי בשלב התחלתי של היחסים להיות מהנשלטות שלא מוציאות את שמו של השולט מפי... אבל דריזטפול ביקש שאשתמש בשמו, כי הוא יותר מרק התפקיד שלו).

יושבים, בעלי שותה קפה. מדברים על החיים, על "פרידום" וכמה כייף שם. על למה אני לא אוהבת את הדאנג'ן. על האם ומתי ומה ולמה... וגם על המסיבות וה-plays של פעם. כשזה היה מכבד ומכובד. כשהונילים שבאו, באו ללמוד על העולם כי יש להם משיכה לדבר, ולא כי אמרו להם שבדס"מיות זורמות יותר.

הזמן עבר ממש מהר. לא שמנו לב אפילו. יוצאים, כי יש לנו עוד מקומות להגיע (ולמכור בהם את הנרות של דריזטפול). באוטו מדברים על זה שאם באמת יתלהבו מהנרות, נביא להם גם כמה מתנה, כי הם אנשים ממש נחמדים, ואני ממש מחבבת את האישה (ולא רק כי יש לה עין ממש טובה, והיא מעולה עם מצלמה).

מגיעים ל"פרידום". אחרי עיכוב קל בכניסה, נכנסים פנימה. חיבוקים עם החברים החדשים (המוכרים בחנות, הצלם,...), מתיישבים על הבר. שתיה זה טוב, גם אם אני עדיין לא ממש מצליחה לשתות (כן, לקח לי לנצח לסיים בקבוק קטן אחד), דריזטפול מסיים את שלו בכייף. Morph עושה את שלו והמוזיקה מווווווש!

זזים למקום הקבוע שלנו, ומתחילים את הסשן... אני רואה בחורה ומרגישה סשן עצר. (המוח שלי קופץ ישר ל- "שיט, עוד זוג עושה פה סשן ודריזטפול לא רוצה שנפריע להם או שהם יפריעו לנו"), אבל אחרי כמה שניות, הבחורה קמה והסשן שלנו ממשיך.

אחרי שסיימנו, בעלי שואל אם שמתי לב לבחורה, והאם אני מכירה אותה. כן שמתי לב, אבל לא מכירה אותה... הוא מסביר לי שהיא פשוט התכופפה והגישה לו את התחת שלה... אחרי כמה ספנקים, קמה והלכה משם. והוא רוצה להבין מי זו, ואיך אפשר לקבוע איתה סשן. וברגע שחוזרים לאיזור הבר, דרך אגב, קרדיט למנהלת הבר, הברמנים שם כולם דוגמנים ודוגמניות (גם אם לא כולם עובדים בדומנות), אה עוברת שם. דריזטפול מתלהב ושואל אותה לשמה... אבל היא רק מגישה לו שוב את התחת. אחרי ספנק או שניים, היי פייב וחיוך, היא נעלמת שוב עם הבחור שעמד ובהה בכל זה מהצד.

בעלי עדיין טוען שזה לא קורה לו, ולכן לא קרה... אבל היה שמח להכיר ולסשן אם היא תהייה בעניין.

חוזרים הביתה, עייפים אך מרוצים. עם הרבה שירים טובים, זכרונות יפים, ומצב רוח טוב.

בשישי יש זמן לנוח לפני מסיבת רווקות/מסיבת יום האישה במוג'ו... רק לי יש את הצורך להשלים ג'וג'ו כל פעם?... וזה יהיה כייף.

הולכים עם מצב רוח מרומם. עד שהולכים לאיבוד, כי חיפה ומיקום לא התראו מתחילת המלחמה. מפה לשם, הבהלנו בטעות כמה חמודים בפאב, אבל מצאנו את המקום.

נכנסים. הבחורה בכניסה לא ממש עושה עבודה טובה עם התדריך... אבל למי 'כפט? יכול להיות שהיא עוד תלמד להחזיק קהל, אבל לא באותו ערב.

המקום מזכיר מועדון של תחילת שנות ה-2000, בכל המובנים הלא טובים. כל שיר נמשך לפחות רבע שעה. האורות עשו לי כאב ראש (ודי היו גורמים להתקף אפילפסיה לכל אחד שהתקרב למחלה). גם השירים עצמם לא היו משהו... מעולם לא התגעגעתי ככה למורף! לא אגיד שהמתופף שהיה שם על הבמה עשה עבודה רעה... כי אתה לא עושה את זה רע, אם אף אחד לא יודע מה לעזזל אתה עושה! גם לא אציין שמופע של סשן קשירה יהיה טוב יותר אם אנשים יכולים לראות את הקשירה, ולא מתעוורים מהאורות, וגם אם לא תכבו את האורות – יש סיכוי לראות את הדברים יותר טוב #רקאומרת.

אחרי כמה זמן, כשכבר לא יכולתי לעמוד באורות יותר, ניסיתי להיכנס לסוג של זון. בשביל שאהיה במצב לסשן. אבל בדיוק כשהתחלתי להתנתק מהמציאות, באה אחת הדיאמיות (לא ברור איך היא דיאמית, הרי היא אחת האנשים שנכנסו לי לסשן בשלב מסויים?!?!), וביקשה להגיד לי אישית שלום... כנראה להגיד שלום רק לדריזטפול לא הספיק לה. ובזאות התבטל לו הסשן סופית!

אחרי כמה ריקודים, והבנה שיש די הרבה גברברים שממש לא יודעים לכוון את השוט (וכמה שמפספסים ספנקים), הבנתי שאני כבר לא ממש חלק מהקהילה, כי אם הייתי דיאמית, את זה הייתי עוצרת ומהר (אם אפשר לפני שיהיו שברים או פיצוץ כיליה), אבל זו אני, ואני לא רוצה לחזור לארון.

ולאחר כל זה, הוחלט לחזור הביתה, לפני שאקבל התקף אפילפסיה, אבל הרי שכבר יש התקף מיגרנה חמור. (וקוצר נשימה מכל החבר'ה שעישנו בכל מקום אפשרי)

ובשבת... בשבת נחנו, שיחקנו דיאבלו4, דיברנו וצחקנו. ולאחר שסיימתי לסכם את הסופ"ש שלנו... אני בדרך למקלחת ואפטרקר.

ואתם?

 

בכבוד רב, לובה

בזמן האחרון, ולא רק, יוצא לדריזטפול ולי לדבר על המון דברים שקרו לנו בין אם בחיי הונילה, לבין אם בבדסמ.

מוזר לי לפעמים כמה שנינו מרגישים דברים באותה צורה, גם אם מסיבות שונות, או באופן שונה לגמרי, גם אם זה קורה מאותה סיבה בדיוק.

למשל: לפני כמה ימים פונה אלי ישירות מישהי(?) שהכינוי שלה מרמז על רצונה לשלוט על נשים, בפרופיל יש חיפוש שלישית לזוג שישלוט עליה. שואלת שאלות אישיות ממש, בצורה שיכולה להוציא כל אחד ואחת מהארון... ולאחר נשאלה מי היא, נעלמת לכיוון השקיעה. שנינו מייד חשדנו בה, שאם תקבל תשובה תנסה לסחוט אותי, או לפגוע בי בצורה זו או אחרת.

אני חשדתי בגלל הכינוי, בלי לראות את הפרופיל בכלל. דריזטפול חשד בגלל הפרופיל. שנינו הגענו למסקנה אחת. 

 

בזמן האחרון גם יוצא לי לחשוב כמה מזל יש לי איתו.

 

לפני כמה שנים היינו חלק מחברה, שם כל השולטים דרשו שלא תשתמש הנשלטת שלהם בשמם הפרטי, כי דיסטנס, וזה... הייתי היחידה שקראה לאדון שלה לא אדוני, מלכי או כל תואר אחר, אלא בשמו. כן יש לי סיבה משלי לזה, אבל הסיבה העיקרית היא כי דריזטפול לא אוהב תארים, במיוחד מחוץ לסשן. לימים אנחנו כבר לא חלק מאותה קבוצה, שאחד ה''שולטים'' שם התברר כאיש אלים ומשתלח, אבל זה סיפור ליום אחר. אבל כן התחלנו לצאת למועדון המושלם ''פרידום''. מועדון כייפי, בדסמי, עם מוזיקה טובה, וייב טוב, ואנשים נהדרים. (פלוס נוסף - יש מספיק דיאמים שהמקום בטוח, לא רק לבילוי, גם למשחק) שם יצא לנו לדבר עם חברה יקרה, שהיתה בעבר משוייכת/מקולרת לאחד הדינוזאורים היותר נחמדים (אחד האנשים שאני מעריכה יותר, ולו רק כי אינו מנסה ללמד אחרים על מה נכון ומה לא, רק מספר מה מתאים לו באופן אישי), שהוא לא מוכן שיקראו לו ''אדוני'', רק בשמו. וזה גרם לי להרגיש כל כך הרבה יותר טוב שאנחנו חברים שלהם. שהם חלק מחיינו וממעגל החברים שלנו. ודריזטפול הזכיר לי שגם הוא לא מת על זה... מצד שני החדשים די קופצים על התארים. וזה כי הם צמאים לכוח, או כי זו הדרך היחידה שלהם ליצור דיסטנס, או...

והוא צודק.

שולט טוב רוצה להיות עם הנשלטת שלו בגובה העיניים, עד לרגע שהוא מחליט להוריד אותה. כי הוא יודע שהוא יכול, בלי שום בעיה לעשות זאת בכל רגע נתון. 

שולט פייק יחזיק אותך למטה תמיד, כי הוא לא בטוח שיצליח להוריד אותך ברגע שירצה/יצטרך. 

 

ולפני כמה ימים היו גם מספר של הוצאות מהארון הבדסמי של נשות הקהילה. ובנוסף, היו גם בעיות של צירוף א.נשים לקבוצות ווצאפ/טלגרם ללא אישורם... וכל זה כי יש המון פייקים או ילדים שלא רוצים ללמוד, רק לעשות מה בסין שלהם בקהילה.

לא, אני לא אומרת שפעם היה יותר טוב... אבל כבר קרה שגברים שאינם אפילו קינקים, רק מחפשים זורמות, הצטרפו לפטלייפ, אותו אתר שהיה (בזמן שהצטרפתי לקהילה, לפני כ-9 שנים) המקום של בדסמיים אמיתיים, לא כמו הוניליים מחפשי הזיונים של הכלוב (משפט ששמעתי מפי כמה וכמה ותיקי הקהילה).

כמו כן, אני מתגעגעת לזמן בו להיות חתולה היה שונה, הייתי היחידה שדרשה שיפנו אליה כחתולה ונכנסה בכל שחשב בכלל על לקרוא לי כלבה (דבר שהתחיל לאחר שנפרד ממני מר ''אני רוצה וניל  ית מונו ולא אותך'', כי ניסיתי לדלל את עצמי בשבילו, רק בגלל שלא חשבתי שיהיה אדם שיצליח להכיל את הפסיכית שאני). בימינו כולן חתולות... מעניין כמה מהן יודעות מה זה באמת אומר? מה ההבדל בין חתולה כלבה? מה באמת הופך אותי לחתולה? 

ודריזטפול די שיקף לי את כל זה הבוקר. 

 

גם לא מזמן יצא לי לדבר עם חבר שהוא שולט. הוא אמר שיש לי ווייב של שולטת, של נקבת אלפא אמיתית. עניתי לו שזה לא גורע מהיותי נשלטת של בעלי. רק מראה שהוא אלפא אמיתי, כי אלפא לא באמת מתחתן/מסתדר עם אומגה. ויכולתי לראות אסימון נופל. 

מצד שני, דריזטפול שונאאאאאאא את העניין של גבר אלפא, כי זה בולשיט. לקחו משהו מתוך עולם הפריימל ועיוותו אותו לדבר ונילית הזוי. וכל זה על מנת לשמר תרבות רעילה ומגעילה. גבר טוב שולט טוב הוא אחד המחובר לרגשות שלו. לא אחד שרק רץ קדימה. ולא, לבכות זה לא נשי, זה אנושי. ולא, להיות גברגבר, 24/7 זה לא דבר בריא או אנושי. כאלה או פסיכופתים, או מתרסקים בצורה רעה ממש.

 

דיברנו גם די הרבה לאחרונה על כל התביעות בעולם. בין אם מדובר באמריקאים שטוענים שיראל כובשת... חמודים, אנשים שחיו על האדמה שאתם כבשתם לפני כמה מאות שנים בלבד, חיים בגטאות, לרוב על אדמה לא שלהם, כי נאלצו (או יותר במדויק אולצו) לעשות טרנספר או להסתכן במוות... אבל אנחנו הלא בסדר, נכון? 

ובין אם מדובר בחמודות וחמודים בקהילה שהם בדסמיים, ואל תעשו להם קינק שיימינג, אבל מלכלכים על פוליאמוריה (בדיוק יצא לו לדבר עם אחת ברדיט). אם אתם לא רוצים שיפסלו את סגנון חיים, אל תפסלו את סגנון חייהם של אחרים!!! 

ובין שמדברים עם אנשים שלא רוצים שיגרמו להם לעבוד בחינם, אבל אחרים חייבים להם, כי מה, את הרי רק מדברת איתי. לא חמודה, אני למדתי שנים, ועדיין לומדת בשביל לתת לך עצה משפטית שלא תפגע בך. זה הרבה יותר מ''רק לדבר''. 

ובין אם זה מדבר על הזייה שמחליט לבדוק מה קורה כ-9 שנים אחרי פעם אחרונה שדיברנו 🙀 כי למה לא? 

 

 

אין פואנטה הפעם. רק תהייה למההההההההה? למה אנשים?

בכבוד רב, לובה 

טוב, קראתי לי כמה פוסטים שהקפיצו לי שאלות ללא תשובה טובה, אי שם ברחבי הפייסוש... ולכן - הפינה של לובה מתחרפנת ואתם סובלים חוזרת!!! והיום נדבר על הסכמה. מה, למה, כמה, ומה הגבולות של הסכמה.

#הפינה_של_לובה

*מזכירה, כל הנכתב הינו דעתי האישית ואינו מחייב איש, אישה, זינומורף או כל ייצור אורגני אחר...

**הכל נכתב במייל דום מטעמי נוחות, אבל תקף לכל המגדרים והמינים.

 

לא מזמן באחת התגובות בפייס ציינתי שבדסמ עושים בהסכמה או לא עושים בכלל... וכן, כבר הזכרתי הסכמה פעם או פעמיים בעבר. אבל זה היה תוך דיון על תרגומים של ראשי תיבות של SSC, RACK, PRICK, וכו'...

אני אתן פה גם קישור לפוסט של בעלי בנושא ראשי התיבות למי שרוצה - As we dance with the devil tonight

אבל בעבר לא ממש נכנסתי למה זה אומר הסכמה, למה זה חשוב כל כך, או מאיפה זה נפל עלינו.

 

אם כך, ממתי ומאיפה הגיעה הדרישה של הסכמה לבדס"מ? הרי כולנו יודעים שבעבר היו אנשים שעסקו בבדס"מ, אך לא כולם עשו זאת בהסכמה משותפת. למה היום חייבים הסכמה, אם שולטי רומא לא ביקשו הסכמה והחזיקו להם וילות מלאות עבדים מכל הסוגים, גילאים והמינים שהיו שם בשביל לסבול מנחת זרועם של השולטים האכזריים. למה דבר כזה היום לא יהיה חלק מבדסמ? מי קבע? למה אני צריך לקבל הסכמה?

נתחיל מזה שגם בעבר היו חוקים נוקשים בעניין מי יכול לעשות מה ולאיזה צד... רק שזה היה שונה, מותאם לאותה תקופה ולחוקים חברתיים שהיו אז.
רגע לובה, מה זה אומר בדיוק???
אני קראתי את זה בספרות רוסית-סובייטית (בספרות המערבית זה יותר שמועות... אבל אם נעל הסטילטו מתאימה וכל זה...), הסיבה למעצרו של מרקיז דה-סאד, וכליאתו בתחילה בבית הסוהר, ובהמשך אף בבית משוגעים, הגיע מייד לאחר שהתארח עם המלך... המלך שהיו שמועות על העדפתו וחיבתו לצד המקבל של השוט!!!
ז"א אם אדם הנמצא במצב חברתי מעלי, זכותו להחליט כי הוא שולט עלי. מצד שני, אדם הנמצא מתחתי בסדר המדיני-חברתי לא יכול להצליף בי, גם אם שנינו ממש בעניין ונהנים מהפעולה.

כן, זה די נשמע רע, כי אם אני לא בעניין של מזוכיזם, אך נולדתי בשנים שקדמו למהפכה התעשייתית... אני מותרת לאדם השולט על איזור בו אני גרה, כולל כל אחד שנמצא מעליו. הרצון או ההתנגדות שלי לא ישנו דבר.

למעשה, אם תקראו היטב את הספר "סיפרה של O" תלמדו שנכון להיום, פנטזיה מחרמנת ככל שיהיה, הוא לא מייצג את הבדס"מ, למעשה הוא גרוע יותר מ-50 גוונים!!! לפחות ב-50 גוונים היה ניסיון (לא ממש מוצלח ככל שיהיה) להשיג הסכמה מודעת! בסיפורה של O, הסכמתה לא נדרשה, ככל שהתבקשה, הדבר נעשה תוך הבהרה שלא באמת תשנה דבר, או תוך תחבולות ומניפולציות פסיכולוגיות זולות. אבל הספר נכתב בשנות ה-50 של המאה הקודמת. באותה תקופה ההסכמה של האישה לא ממש נדרשה. האמונה שבעל לא יכול לאנוס את אשתו כי היא אישה שלו הייתה חלק מחיי הזוגיות, ובחלק מהמקומות (לא רק מדינות מוסלמיות) לנשים לא היה עדיין קול בבחירות, אפשרות ללמוד מקצועות מסוימים, משכורות האישה היו חצי אם לא פחות מזה של גבר באותו תפקיד, וכו'... לכן מבחינה חברתית הספר היה הגיוני, גם אם הספר גרם לסערה בחברה בזמנו.

אבל לקראת שנות ה-80, בקהילה הפטישיסטית הגאה בארה"ב התחילו להתקדם לכיוון שיאפשר לאנשים לעסוק בבדס"מ בלי לחשוש מפני כלא רק כי חשקה נפשם בבילוי משותף מהנה ששונה מהמקובל. למען הסר ספק, החלק של הסכמה נובע מתוך חוקים אמריקאים (החוק שונה רק בשנת 2003!!!), שבמהלך השנים הקפידו להפוך את הסקס של זוגות חד מיניים לרישום פלילי! השינוי החל במדינת אילינוי בשנת 1961, שם מין בהסכמה נהיה רק אזהרה, ללא כלא או רישום פלילי. לכן הדרישה להסכמה הגיע מתוך הקהילה הגאה על מנת "להכשיר" את הכל. וזה הביא לדוקטרינת ה-SSC, שלאחר מכן התפתחה ל - RACK ו-PRICK. ושהיום מתפתחת גם ל-4C, TREK או FRIES.

לאחר זמן מה, נוספו מילים "שלא בהסכמה" לסעיף חוק המדבר על חבלה. אבל, וזה אבל ממש חשוב(!) זה לא נוסף לסעיף של חבלה חמורה.

מה זה אומר? זה אומר שגם אם הייתה הסכמה מלאה למצב של חבלה חמורה, זה עדיין עניין פלילי, והצד הפוגע עשוי למצוא את עצמו בכלא.

אבל בואו נחזור להגדרה (החוקית) של הסכמה:

• הסכמה מודעת – אני צריכה לדעת למה אני מסכימה, מה יכולות להיות השלכות של הפרקטיקה, מה הסכנות (למשל זיהום במשחקי מחטים, פצעים במקרה של קאטינג ומשחקי סכין, וכו'...), מה האפטרקר הנוסף לסשן כזה או אחר לפני שאני נותנת את הסכמתי, גם אם אני מוכנה לכל רק בשביל לשמוע אותו אומר לי כמה אני אמיצה וחזקה וטובה.
• הסכמה ספציפית – למעשה ספציפי, ז"א אם אני רוצה לעשות משהו חדש, אני צריכה לקבל הסכמה לאקט החדש. כן, גם במקרה של מערכת יחסים ותיקה, כן גם אם אנחנו 24/7 בתוך TPE,  וכו'... דבר חדש או שונה מצריך הסכמה. לצורך העניין אם אין לנו הסכם של סקס בכל זמן שהוא רוצה, אני לא אמורה להתעורר בזמן זיון (כי זיון של אדם שלא יכול לתת הסכמה – ישן/חסר הכרה = אונס), כי לא נתתי את הסכמתי לדבר הספציפי הזה. במקרים של סשן מזדמן זה צריך להיות הסכמה ספציפית לכל פעם. במקרים של מערכת יחסים, ניתן לתת אישור למעשים מסוימים לכל זמן העומד בתנאי סף אחרים.
• הסכמה מלאה -  לכל חלק של הסשן, לא מספיק שאמרתי שזה בסדר שיהיה סשן אימפקט או סשן מדיקל. אני צריכה לתת את הסכמתי לכל זה ללא הסתייגויות.
• הסכמה חופשית – הסכמה שבאה מתוך הרצון שלי, ללא מניפולציות (אם את לא עושה ככה את לא באמת נשלטת), ללא לחץ, ללא סנקציות במקרה של סירוב. שולטים המחשיבים את עצמם ליותר בטוחים יטענו לרוב שהם מחפשים הסכמה נלהבת. אבל זה לגמרי לא מחויב מציאות.
• הסכמה שניתנת במצב המאפשר זאת – נתחיל מזה שנכון להיום יש הגדרה חוקית להסכמה חוקית, גיל 18+ (לא רק בסקס, גם מבחינת חיוב חוזי), לא תחת השפעת אלכוהול (למען הסר ספק כבר היה משפט בו גבר שהיה שיכור וזיין אישה לא פחות שיכורה הואשם ונכנס לכלא על אונס. ככה שאם הנשלטת תחליט להתלונן במשטרה על סשן שלא עשה לה את זה כשהסכימה לו תחת השפעת אלכוהול או סמים...), לא תחת השפעת סמים משני תודעה, וכן לא במצב של יכולת קוגניטיבית ירודה (בעלי פיגור שכלי, בעיות נפשיות או כל דבר אחר המצדיק אפוטרופסות).
• הסכמה הניתנת למשיכה – אם אני לא יכולה לחזור בי בכל שלב לפני או במהלך הסשן, הרי לא מדובר פה בהסכמה אמיתית. לסשן CNC יש לנו מילת ביטחון, לכל סשן אחר, אם אין הסכמה אחרת גם לא/מספיק/די יהיה מספיק על מנת לעצור את הסשן. טכנית ניתן לסכם שבסשן מסוים אני לא יכולה להגיד לא... אבל זה יבטל את ההסכמה מבחינה חוקית, ככה שאתם מסתכנים פה.

ואם יש לכם את כל אלה... יש לכם הסכמה.

אבל כפי שציינתי גם להסכמה יש גבולות משלה. הגבול החוקי הוא – חבלה חמורה. מה זה אומר? בלימודי המשפטים המרצה ציין שביקור בבית חולים כי יש שבר או צורך בתפרים ייחשב לחבלה חמורה.
עשיתם סשן האבקות ושברתם לנשלטת שלכם יד? נהדר, קיבלתם רישום פלילי וככל הנראה גם כלא/עבודות שרות (וכנס כספי, או סכום יפה ממש שישולם לעו"ד פלילי)... אם הנשלטת תשקר ותגיד שנפלה או הותקפה ברחוב ע"י זרים... יכול להיות שיאמינו לה ולא תבלו לילה או שבוע בתחנת משטרה הקרובה, אבל זה כבר תלוי בכמה טוב ואמין השקר וכמה רוצים להגיע לאמת.

וכדי להסביר עד כמה זה מגוחך... אני אדבר פה על משפט המתנהל לו באנגליה, של מר מאריוס גוסטאבסון (MARIUS GUSTAVSON)

הבחור החליט שהוא נולד עם חלקי גוף שאין לו צורך בהם... לכן שכר מספר אנשים להוריד את אותם חלקי גוף (פיטמה, רגל וביצים)... רק שהוא החליט לא לשלם לאחד מהם על המעשה, ואותו אחד תבע אותו על התשלום שהובטח לו.

מבצעי רצונו של מאריוס הביאו הוכחות להיותו משתתף בעל הסכמה נלהבת לעניין... אבל היות ומדובר בחבלה חמורה (הגורמת לנכות), הסכמתו של הצד הנפצע לא באמת מהווה הגנה משפטית, ולכן (תופים בבקשה):
מוריד הפטמות קיבל שנתיים על תנאי, זה שהקפיא את רגלו וגרם לכריתתה קיבל 3 שנים ו-8 חודשים בכלא, וזה שסירס אותו נכנס ל-5 שנים לכלא... אבל זה לא הסוף! ולאחר כל זה, מאריוס עצמו נשפט כמנהיג הכנופייה!!! הוא זה שאירגן את כל העניין שהוביל לנכותו (הוא כיום יכול להתנייד רק על כסא גלגלים) ולפגיעות הרבות בו!

 

לא חושבת שיש משהו דומה לזה בארץ... אבל לא הייתי רוצה לגלות מה יקרה אם יקפוץ סיפור דומה בחדשות.

אם יש לכם תוספות, שינויים או תיקונים – אשמח לקרוא בתגובות 

***בתמונה - מאוריוס גוסטאבסון בכבודו ובעצמו 

 

בכבוד רב, לובה

טוב, קראתי לי כמה פוסטים מטרידים ברחבי הפייסוש... ולכן - הפינה של לובה מתחרפנת ואתם סובלים חוזרת!!! והיום נדבר על איך לפנות לאנשים במרחב הבדסמי.

#הפינה_של_לובה

*מזכירה, כל הנכתב הינו דעתי האישית ואינו מחייב איש, אישה, זינומורף או כל ייצור אורגני אחר...

**הכל נכתב במייל דום מטעמי נוחות, אבל תקף לכל המגדרים והמינים.

 

כן, כבר דיברתי פעם או מאתיים פעם על דרך מכובדת (שלא תמיד תהיה נכונה לכולם, אבל מומלץ ממש להתחיל מזה אם לא נאמר אחרת) לפנות לנשלטת מקולרת. ז"א לפנות לשולט שלה ורק באישורו לפנות לנשלטת.

אבל איך פונים לנשלט/ת חופשי/ה? או לשולט/ת? האם יש דרך שתבטיח יותר סיכוי? האם יש דרך לא תקינה? מה מכובד ומכבד? מה מזלזל???

הפעם אתחיל את הסיפור בלציין שראיתי פוסט בקבוצת פייס גדולה לעניין קשירות, שנשמע כפוסט חיפוס קושר/שולט. אבל הניסוח היה די מזלזל... ברמה שלא הייתי בטוחה מה באמת מחפשים, האם מחפשים או מטרילים, האם מדובר בסשן חד פעמי או קשר/פיר חדש, וכו'...

ויותר מזה, לא רק אני חשתי חוסר נוחות מהפוסט. גם אחד הקושרים הוותיקים בארץ הרגיש כמוני... רק שהוא לא התבייש לכתוב זאת... וחטף "צעקות" מחברה של אותה מפרסמת הפוסט.

למה אני מתחילה את הסיפור פה? כי הפוסט הבא שקפץ לי היה של בחורה חמודה (ולפי הבנתי די חדשה בקהילה) שהתלוננה שיש פניות של גברים שממש, אבל ממש מורידים לה. כי בשורה 5, או מקסימום 15 הם מתחילים עם השטויות של קטנה/זונה/כלבה/וכו' שלי, או "תקראי לי אדוני"... זה די הורס שיחה נעימה והופף את השיח לחד צדדי... כי היא כבר לא שם.

האם יכלו להגיע למצב של יחסי שליטה איתה אם לא היו קופצים מעל לפופיק? יש סיכוי.

האם היתה מקבלת מענה (לפוסט הראשון שהזכרתי) גם מאותו קושר ויכול להיות שגם ממני (כי אני מכירה מספיק אנשים שכן ישמחו להזמנה לערב חבלים ועונים לגמרי לפרמטרים שכן הוזכרו שם)? ככל הנראה כן.

האם שני המקרים דומים? הם די זהים. הפונים עשו טעות מהותית והפסידו הזדמנות יקרה.

לא חבל???

 

רגע, לובה, אבל מה כן לעשות? עד כה רק הזכרת מה לא.

 

שאלה נהדרת! שאלה טובה אף יותר תהיה האם כל אחד ואחת יודעים מה הם מחפשים? מה מדוייק להם?
לצערי התשובה היא – לא תמיד.

אי לכך: המלצה מספר אחת – לברר ולהחליט מה בדיוק מחפשים!

 

כן, אני יודעת שמלמדים אנשים שחוק המספרים הגדולים עובד... אבל לא באמת. הבנות מחליפות צילומי מסך של הודעות הקופי-פאסטה שלכם בקבוצות פייס ונמרחות מצחוק על האינסל המצוי. אם תתפסו אחת שחדשה מספיק לא להיות באף קבוצה כזו... ואם היא חרמנית מספיק... היא כבר תקבל 1000 אדומות, ושלכם תהיה 1001. לא חושבת שיש לכם יותר מדי סיכוי.

לכן: המלצה מספר שניים – למקד את החיפוש רק לאנשים הרלוונטיים. ולא, לשלוח לכל נקבה בכלוב הודעה זו לא דרך טובה להתמקד. הפרופיל שלי פה הוא של נשלטת, וכבר כמעט 7 שנים מקולרת. עדיין מקבלת אדומות של נשלטים או נשלטות, שולטים או שולטות... או לפחות הטוענים לתואר.
כאילו אם אתה רושם בהודעה הראשונה שלך מה את עושה כשפוגשת מלך אני ארוץ למצוץ לך... חמוד, אפיל לא הייתי מרשה לך למצוץ לנשלט שהיה לי!!! לא רוצה שיידבק במה שזה רק לא יהיה שגרם למוח שלך להירקב!
ואם אתה מציעה לשלם לי על טיסה לחו"ל תמורת סשן... זה ניסיון להזנות אותי... ואתה לא נשלט, אתה רואה זונות!

מצד שני, לקרוא פרופילים, בלוגים, הודעות בפורומים (ולא לשכוח שבני אדם משתנים לפעמים, פטישים נוספים, אחרים כבר לא רלוונטיים. גם גבולות עשויים להשתנות), ולברור היטב מי מתאימה לי ומי לא.
לכתוב הודעה ראשונה שיכולתם לשלוח לחברה מספסל הלימודים, בצורה הכי ונילית שיש.
ולא לשכוח, אף אחד לא רוצה להיות חור/זונה/כלב/ארנק של כולם. לכן יחס כזה לאדם זר, ללא אישור של אותו אדם לגמרי זלזול, ולרוב יסתיים בחסימה או גוסטינג... במקרה שלי זו תהיה הטרלה משובחת מבית היוצר של דריזדפול (#צחוק_מרושע.mp3).

מצד אחר ניהול שיח ונילי ומכבד, הבהרה מי ומה אתה (לצורך העניין – גבר בן 47, גובה 1.75, מתגורר בחולון, מחפש יחסים פולי/מאפשרים עם נשלטת, אוהב טיולי טבע, ספרי סטפן קינג, בעל כלב בן 3 שהוא הקטן המושלם שלי... גם אם הוא כלב זאב ענק, עובד הייטק), מי או מה אתה מחפש (לצורך עניינינו – אישה בת 45-50, פולי או פוליפרנדלי, מאיזור המרכז. העדפה לנשלטת/מתחלפת, שתהנה מטיולים, לא אלרגית , ועדיפות לאחת שאוהבת כלבים... בעלת ממדים או הכרות עם שפות, או... לא, זה לא הזמן להתחיל לשפוך את הפטישים שלכם. זה יגיע רק לאחר שתכירו טוב מספיק בשביל לדבר על זה).

כמו כן, אם האדם בצד השני ירגיש שאתם רק מנסים למלא את הרצונות והצרכים שלכם, ולגמרי לא מעניין אותכם מה הצד השני רוצה או אפילו צריך... זו לא דרך טובה להגיע לסשן או מערכת יחסים בדסמית. אבל כן דרך טובה לזכות למקום של כבוד ברשימה השחורה.

רגע, ואם אני מחפשת שולט, אבל לסשן ספציפי? ואם אני רוצה משהו שלא נראה לי שיהיה פופולארי בקרב האנשים העוסקים בפטיש הזה?

דרך נהדרת להתחיל תהיה חקירת הפטיש. מי עושה את זה ולמה? ממה הפטיש התחיל? מה קורה בימינו? למה לדעתי הדבר שאני רוצה הוא פחות פופולארי? האם יש לי חברים או חברות שכן עוסקות בפטיש הנ"ל ויכולות לכוון אותי יותר טוב?

לאחר שעניתם על השאלות... בואו ננסה לחבר פוסט חיפוש:

היי. אני לובה ואני ממש מתעניינת בסשן סספנשן, אבל חוששת שהעור שלי דק מדי, וגם העובדה שהמשקל שלי מעל 100 קילו לא יאפשרו זאת.
אשמח לשמוע מהוותיקים בקהל לעניין אפשרות של סספנשן מקרסים במקרה שלי. למה יש לשים לב, מה יכול לעבוד לי? האם יש אנשים בארץ שעוסקים בסספנשן ויצא להם לעשות זאת למישהו בגודל שלי?
אציין שמדובר בסשן חד פעמי, שאשמח להביא איתי צלם אשר יתעד, וניתן יהיה לפרסם את התמונות. כמו כן, אשמח לעשות פוסט תודה לשולט/ת המדהימ/ה.

ברור שאני לא מחפשת, ולא ממש מתעניינת בתליות שכאלה, או בסשנים מזדמנים אחרים. אבל לצורך הדוגמה, זה יכול לעבוד לעניות דעתי.

 

 

ולסיכום: לפני שאתם פונים למישהי תחשבו – מה הייתי מרגיש אם היו פונים ככה לאמא שלי? לאחותי? לבת שלי? כי כל אחת מאיתנו היא בת של מישהו, לרבות מאיתנו יש אחים, ילדים, משפחות... כולנו בנות אדם, כולנו רוצות יחס בהתאם!

בכבוד רב, לובה

אאמלק לכם - הם לא.

דאעש לא חכמים מספיק להיות חמאס! 

ISIS או בשמם העברי - דאעש, תקפו יותר  מדי נוצרים, אירופאים, בעלי הגנה של האו"מ והאיחוד האירופי... 

חמאס, הם תוקפים בעיקר ישראלים, ולכל הפחות יהודים... ולאלו שעדיין לא הבינו האנטישמיות יצאה מהאופנה אי שם בסוף מלחמת העולם השניה... והוחלפה באנטי ישראליות. 

וכן, חמאס רוכבים על הגל של - יהודים הם השטן, בידי יהודים כל הכוח והכסף, ועוד תאוריות קונספירציה שונות... 

לכן הפלסטינאים זוכים לאהדה בעולם, בזמן שישראל לא מקבלת לגיטימציה אפילו להגן על עצמה. 

 

 

כן, אני יודעת שזה מעצבן ממש, אבל היות והאנשים שנטבחו, נלקחו לעזה ונפגעו היו בעיקר יהודים... לא באמת אכפת לעולם, כי בואו, יהודי יותר, יהודי פחות... לאיש לא באמת ישנה.

כל עוד חמאס לא תוקף נוצרים, ומפרסם את התוכניות של השמדת ישראל ויהודים... אף אחד (לא האו"מ, לא איחוד האמירויות, לא ארה"ב ולא האיחוד האירופי) לא באמת ימהר לחסלו. הם נגסו טיפונת יותר מדי הפעם, וזאת כי חלק לא קטן מאלו שנטבחו/נלקחו לשבי היו בעלי דרכונים זרים. אבל הם לומדים לשחק על זה. מראים סרטון של אזרחית צרפת, משחררים זוג אמריקאיות... ולא ילדים בני שנתייים שלוש ישראלים! 

 

חמאס הם אויב חכם ומסוכן! אל תחשבו שהשוואה לדאעש תעבוד לנו בקלות. הם יודעים להזכיר שמטרתם היחידה היא השמדת ישראל ויהודים. 

 

לאלו שחושבים שאין באמת אנטישמיות בעולם, ובכלל אוהבייייים אותנוווו... יש פוגרומים, ומתחילת המלחמה היו יותר פוגרומים מבעבר, אבל הם תמיד היו שם. היהודים נפגעים כל הזמן.

אני מדברת כאחת שעברה כמה שעות "מעניינות" בגלל פוגרום שהיה בעיר מולדתי, שבו נרצחה משפחה אחת (מלבד זוג הורים צעירים שהיו במסיבה ולא בביתם), כולל סבתא רבה בת 90+, ותינוקת בת שנתיים. הבית נבזז כולו. מה שהם לא הצליחו לגנוב, שברו והשמידו. 

מכירה גם גבר שהותקף באוקראינה לפני יותר מעשור, הוא בעל נכות פיזית ומנטלית מאותה תקיפה. הוא הותקף כשיצא מבית הכנסת בעיר שלו. הוא הוטס לישראל לניתוח מוח דחוף.

יש עוד עשרות סיפורים בהם יהודים הותקפו כי הם יהודים. 

והיום, היום אני חוששת שעוד כמה ימים העולם ייזכר שאם אין מים בברז, סימן שיהודונים שתו את הכל, וילחצו על ישראל להפסיק את המלחמה. ונחזור לאותה נקודה עוד שנה או פחות 😭

 

ולסיום - אני מקווה שנראה ימים טובים ושקטים בקרוב. 

אין לי יותר מדי תקווה למין האנושי כבר זמן רב. וזה רק מחמיר לאחרונה. 

ואוסיף פה קליפ שעושה לי טוב לשיר איתו בזמן האחרון :

 

 

אם יש לכם מה להוסיף או הערות/הארות, אשמח לשמוע בתגובות

בכבוד רב, לובה 

 

אני כבר יותר מעשרה ימים מרגישה רק זעם. 

לא מרגישה כאב או עצב, לא פחד ולא שום דבר... שום דבר מלבד כעס אדיר.

כן, אני יודעת שאחרי שהכעס יסתיים הכאב והעצב ישתפו אותי, אבל זה המצב כרגע... והחלטתי לזיין לאנשים את השכל בכעסים שלי.

 

אני כועסת על הכל ועל כלום.

אני מתפוצצת מכעס על זה שקרה בפסטיבל המוזיקה... טוב, נגיד שאף אחד לא יכול היה לדעת על פסיידאק... כולו 400 איש וזה...

אבל נובה קיבלו אישורי עירייה ומשטרה לקיום הפסטיבל!!! ידעו שייו שם 3-4 אלף איש!!! ומה עשו? האם הביאו איזה כיתה של גולנצ'יקים לשמור על אנשים שמבלים צמוד לגדר שהיו התפרעויות עליה כבר כמה וכמה שבועות??? האם שלחו אקסטרא חיילים לסביבה? לאאאאאאאאא, ממשלת ישראל ה@#$%@#$ החליטה להעביר אוגדה וחצי של חיילים לקצה השני של המדינהההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

נשבעת שאם אחרי כל זה יוחלט להעמיד את כל חברי הכנסת והממשלה לדין זה עדיין לא יהיה מספיק!!!

 

ולוקח לחמודים האלה להקים ממשלת חירום לא שעה, אלא פאקינג 5 ימים!!!!!!!!!!!!!!!

 

אני לא אזכיר את זה שאחוזי המס בישראל הם בין הגבוהים בעולם. תקציב הצבא הוא בין הגבוהים בעולם. למה לכל הרוחות יש צורך לאסוף תרומות ולחפש אוכל וביגוד לחיילים?!?! ולחלק שהקפיץ לי אישית את לחץ הדם - למה לכל השדים והרוחות הכוס של האמא של כל הממשלה ה@#$%@#$% אני צריכה לחפש פאקינג אפודי מגן לחיילים????????!!!!!!!! אההההההההההההההההההההההההההההההההההה

 

עוד שניה נתחיל לחפש תרומות לתחמושת!!!!!!

 

כן, תרמתי לקניית אפודי מגן, כן תרמתי אוכל, כן אתרום שוב... אבל למה יש צורך בכלל בתרומות, בזמן שלטיסה של ברסלאבים למדינה בה יש מלחמה, לצורך זיון זונות ושימוש בסמים מצאו 4 מיליארד ש"ח?!?! 

 

כן, לי יש בעיה שהכסף שלי הולך למקום שכזה, ולא משמש לטובת המדינה. 

כן, אני מתחרפנת שלא חשבו לבטח את המסיבה ואת הכפרים בעוטף.

כן, אני מרגישה זעם.

כן, אתחיל לבכות אחרי שכל זה יתחיל לשקוע.

 

אבל כרגע אני רק זועמת על הכל ועל כולם.

 

בלי שום כבוד הפעם...

לובה

טוב, קראתי לי כמה פוסטים מטרידים ברחבי הפייסוש... ולכן - הפינה של לובה מתחרפנת ואתם סובלים חוזרת!!! והיום נדבר על האם אנחנו מהווים קופסת שימורים למישהוא? או יכול להיות שאנחנו מחזיקות לנו אחד או אחת כקופסת שימורים משלנו...

#הפינה_של_לובה

*מזכירה, כל הנכתב הינו דעתי האישית ואינו מחייב איש, אישה, זינומורף או כל ייצור אורגני אחר...

**הכל נכתב במייל דום מטעמי נוחות, אבל תקף לכל המגדרים והמינים.

 אתחיל בלהסביר את המושג של ''קופסת שימורים''.
בזמנו, לפני שהעולם נהייה קטן וברה"מ נהייה רוסיה והסביבה, מרבית בתי הכלא של ברה"מ היו ממוקמים אי שם בסביר, וכשהאסירים ברחו, הם היו לוקחים איתם קופסת שימורים. קופסת השימורים היתה רצה לצד כולם, ואפילו לא ידעה שברגע של רעב אי שם בטייגה הרחוקה היא תיאכל ע"י האחרים. היא לא ידעה שלקחו אותה איתם מלכתחילה כקופסת שימורים. היא רק ברחה יחד עם כל האחרים. ולאחרים זה היה ממש נוח.

 

מזעזע? כן. אבל בטוח יש גם לכם קופסאות שימורים שכאלה... או שאתם מששמשים כקופסת שימורים?
קופסה שיכולים לאכול אותה, לזרוק את הקופסא ולמשיך לרוץ.

הנה כמה דוגמאות, חלקן קרו לאנשים שאני מכירה באופן אישי, חלקן לקוחות מהאינטרנט:

• אלכס גר עם ליטל כבר שנתיים. היא מכינה אוכל, מנקה את הבית, עושה לו מסג' לפני השינה וממתינה... היא רוצה חתונה וילדים. הוא רוצה לחזור לאקסית שלו שכבר המשיכה בחייה ולא בעניין שלו, לפחות לא כרגע.
  ליטל לא מבינה שהיא קופסת שימורים שתאכל ותיזרק בשנייה שהאקסית תעיף מבט לכיוונו של אלכס. והיא רק רצה לצידו על מנת להיאכל בהמשך.
• והנה חיים. חיים כבר שנה וחצי ממתין מתי לאה תתקשר אליו. שתזמין אותו לכוס קפה (הוא לא מעז לחלום על יותר מזה!) וכל פעם שהוא מקבל טלפון ממנה הוא קופץ לאוטו ונוסע שעתיים וחצי לבית שלה (הוא חיפאי, היא ירושלמית). והיא מתקשרת. פעם בחודש-חודשיים. כל פעם שגבר נשוי שהיא המאהבת שלו נפרד ממנה... פעם בחודש-חודשיים. וכן, היא יודעת כמה זמן לוקח לו להיות בדרכים בשביל השיחה הזו שלהם. לאה תצאה לחיים כשיגיע, לפעמים היא לא יוצאת, ותבכה לו על מר גורלה, ושאיש לא אוהב אותה... האיש שהיא רוצה את אהבתו. ולאר מכן, אחרי שהאיש שהיא מעוניינת בו יחזור לחיה, היא שוב תעלם. לפעמים הוא חוזר תוך ה-שעתיים וחצי שלוקח לחיים להגיע ללאה, ולכן היא לא יוצאת עליו. גם לא עונה לו לטלפון. ועושה גוסטינג עד לפעם הבאה שבה הרעב יחזור והוא יאכל מחדש. הוא פגש אותה לפני שנה וחצי, בזמן אחת הפעמים שהגבר הנשוי עזב אותה לטובת אשתו... הם שכבו... ומאותו לילה הוא ממתין שהיא תבין שהוא אוהב אותה והיא לא יותר מקופסת שימורים לאיש הנשוי... ובינתיים שניהם נאכלים להם פעם בחודש-חודשיים...
• ויש את מילה. היא חמודה, חכמה ומעוד בודדה. וכל זה כי יש את ליאור. הליאור שלה! הוא חוזר כל כמה זמן למספר שבועות. מבטיח לה שהבין שרק היא טובה לו. ורק איתה הוא באמת בבית... והיא מאמינה לו כל פעם מחדש. אבל הוא תמיד נעלם מחדש. זה לא קורה בשקט. הוא מתחיל להיות עצבני, שום דבר שמילה עושה לא מספק אותו, הכל לא טוב מספיק. והיא כל פעם מתכווצת, מרגישה רע, מודעת שהוא יעלם שוב. והוא אכן נעלם. מדי פעם יש למילה איזה רומן קצר ולא מחייב עם אחרים, אבל שום דבר רצני, כי היא מודעת שליאור עומד לחזור, כל פעם שירגיש את הרעב, ולאכול אותה. היא מצידה כמובן בטוחה שבפעם הבאה הוא יישאר לנצח... והוא לא מנסה לתקן אותה בעניין.
• יש גם את זינה. זינה היא בעלת ממון, מקצוע מכובד, נשלטת שהיא חלומו של כל שולט... אבל מאוהבת בבחור שלא שם עליה. כל פעם שהוא לבד הוא חוזר לזינה. מזיין ומסשן אותה. משתמש בגופה, נפשה, כספה... ומחליט שבא לו על אחרת כי היא בטח טובה ומוצלחת יותר (ספוילר, היא לא) ולאחר חודשיים שלושה חוזר לזינה על מנת לשתות את הוויסקי המשובח, לעשן סיגר בזמן שהיא מוצצת לו ולחפש מישהי שתתאים לו יותר. כי זינה הרי רק קופסת שימורים.
• יש את רועי. הוא נשלט מהמם. הוא עובד בהייטק, עושה הכל למען השולטת שלו... רק שאין לו שולטת. יש לו את נחמה. והיא? היא כל פעם נפרדת ממנו כשבעלה סוגר את הנישואין (פעם בחודשיים לשבוע)... ורועי? הוא ממתין מתי הוד מעלתה תחזור לחייו. כי הוא אוהב אותה ורק אותה. גם אם בשביל זה הוא יצטרך לסבסד את הנופש שלה עם בעלה פעם בחודשיים... אותו נופש שבזמן שלו היא נפרדת ממנו...

 

אני יכולה להמשיך ולתת דוגמאות עד אין סוף. בין אם על חברים שרק רוצים כסף, וכשאי להם צורך בכסף שלנו הם לא זוכרים שאנחנו קיימים. בין אם אנשים בעבודה שהם חברים איתנו רק כשיש צורך מצידם להחליף משמרות או לקבל עזרה עם המשימות שלהם... אבל האם יש טעם לזה?

 

מוזמנים להוסיף את הסיפורים שלכם בתגובות.

 

נ.ב. כל פעם שיוצא פוסט של הפינה ישר קופצים אנשים שרוצים להגיד כמה מה שכתבתי זה לא לעניין כי... והם חושפים את הדגלים האדומים שלם בפני כל העולם... מעניין מי זה יהיה הפעם? 🤔🤔🤔

בכבוד רב, לובה

 

טוב, הפעם רציתי לדבר על כל אותם דברים שנראו פעם (ולחלק מאנשים זה נראה עדיין) ממש רומנטיים ברומקום (קומדיה רומנטית), אבל הם ממש קריפיים ו/או פליליים בעולם האמיתי, לכן - הפינה של לובה מתחרפנת ואתם סובלים חוזרת!!! והיום נדבר על קומדיות רומנטיות מול מציאות...

#הפינה_של_לובה

*מזכירה, כל הנכתב הינו דעתי האישית ואינו מחייב איש, אישה, זינומורף או כל ייצור אורגני אחר...

**הכל נכתב במייל דום מטעמי נוחות, אבל תקף לכל המגדרים והמינים.

 

 הפעם הדברים הגיעו מאתר REDDIT שם שאלו מה נראה רומנטי בסרטים אבל קריפי במציאות. הנה כמה תשובות שאהבתי:

• לרדוף אחרי האקסית. לשים פרחים בתוך המכונית שלה אחרי שהיא אמרה שלא רוצה לראות אותך יותר, זה לא רומנטי, זו סיבה מספקת להוציא צו הרחקה!
• לא לקבל לא כתשובה, במיוחד לאחר שחזרו על הלא מספר פעמים.
• לאיים בפגיעה עצמית אם לא יתייחסו אליהם.
• לעשות הצעות בצורה פומבית לאחר שנאמר לא לאחת פרטית יותר.
• אם אני חוזרת הביתה ומוצאת שם פרחים/מתנות מאדם זר, אחד שלא קיבל ממני מפתח ורשות להיכנס – אני מזמינה משטרה! זה קריפי ומגעיל. לא רומנטי ולא בטיח.
• לעצור חתונה/הצעת נישואין/טקס קילור של מישהי כי אתה רוצה אותה לעצמך? לא קול! לא רומנטי! ולא יגרום לה להבין שאתה מתאים לה!!! וברצינות, לא יכולתה לעשות זאת לפני כן! למשל כשהייתה פנויה??? אתה רק תהרוס את הערב שלה, ותהפוך להיות אויב ציבור מספר 1!
• כל הזמן לריב בריבים קולניים כי שניכם אנשים עם טמפרמנט... לא, אתם לא. אתם לא מתאימים אחד לשני, ועדיף שתיפרדו לפני שתפגעו בצורה רצינית.
• לפרוץ לתוך שדה תעופה/תחנת רכבת בלי לעבור את הבידוק הביטחוני ובלי כרטיס, בשביל להיפגש עם מישהו שכבר בפנים... אתם מהווים סכנה וזה לא רומנטי בכלל.
• לרדוף אחרי מישהי שנמצאת כבר ביחסים, לנסות להרוס לה אותם... במיוחד אם כבר אמרה לכם לא. לא, זה לא אהבה ממבט ראשון, זה חרמנות וחוסר אכפתיות ממנה.
• כשבחור רודף את הבחורה בכוונה לשכנעה אותה שהם נועדו להיות יחד – מקריפ וגורם לי לרצות להזעיק משטרה/להוציא צו מניעה נגד הטרדה. לא לחשוב שהוא חמוד ואוהב.
• מטפלים למיניהם שמתחילים לצאת עם המטופלים – זה לא קשר עמוק, זה שימוש לרעה בסמכויות שלו.
• לסתום את הפה בנשיקה. אם היא צועקת/כואבת/עצבנית/צריכה להוציא משהו... זה לא אומר שכל שנדרש להשקיט את השדים שלה זה נשיקה. זה אומר שאתה צריך להקשיב לה.
• להפתיע את בת הזוג ע"י החלטות פיננסיות גרנדיוזיות – אם לא 'כפט לך, אני מעדיפה לחשוב לפני שאקבל ממך מכונית או בית!!!
• כשזוג גברים רבים על אישה (כאילו אין לה בכלל זכות החלטה עם מי היא תהיה בסופו של יום)... ברצינות חמודים, היא תחליט על חייה ללא צורך בלמדוד למי יש גדול יותר... וזה כי שלה גדול מזה של שניכם (גם אם הוא במגרה כרגע)!
• לשלוח פרחים/אוכל/מתנות למקום עבודה של מישהי שהיא לא חברה//בת זוג/אשתך... זה מוזר ולא סבבה, אם לא קיבלת ממנה אישור שזה בסדר מראש!
• כשזוג אנשים זרים לחלוטין נפגשים במקום רנדומאלי ומתאהבים רק כי אחד הוא זכר והשנייה נקבה... לא קורה. אם אתה חושב שהתאהבת, אל תניח שגם היא בעניין רק כי שניכם באותה קבוצת פייס, אותו מועדון, אותו מאנץ'... ואם היא לא בעניין שלך – תדע לקבל את הסירוב בכבוד!

 

בטח יש עוד די הרבה דברים, בין אם הם נכללו בשרשור, ובין אם לאו....

מוזמנים להוסיף בתגובות את הדעות שלכם לעניין.

 

בכבוד רב, לובה