לפני 8 שנים. 12 באוגוסט 2016 בשעה 8:59
אם את גבוהה ממני
ו/או חזקה ממני
זו כבר חצי דרך
זה עונה על השאלה?
חלקית?
לא נורא
כניסתי לעולם החדש/ יציאה ממערת אפלטון
I shall be the one who makes things beautiful, Amor Fati.לפני 8 שנים. 28 ביולי 2016 בשעה 16:35
You want me to, uh, throw this into the tub when the white rabbit peaks? Is that it?
תודה לפחד ותיעוב בלאס וגאס על חוויית צפייה בלתי נשכחת
לפני 8 שנים. 28 ביולי 2016 בשעה 14:24
-גל, מה אלה כל הסימנים האדומים והצהובים האלה על הבטן והחזה שלך?
אני: חבר.. אל תיכנס לזה אפילו
-ובכל זאת?
אני: סימני נשיכה, מכיר?
-אתה חי טוב אתה
לפני 8 שנים. 19 ביולי 2016 בשעה 14:37
מעולם לא הצלחתי לגמור ממציצה
וזאת לא הזמנה
ותכלס גם לא מי ידע מה וידוי
לפני 8 שנים. 17 ביולי 2016 בשעה 20:14
כל הגוף שלי תפוס..
כל השרירים כואבים..
זה סימן שהיה סופש טוב
טוב לי :)
שיהיה שבוע נפלא!
תגיעו למצעד הירושלמי ביום חמישי!
לפני 8 שנים. 12 ביולי 2016 בשעה 18:34
אז בהיותי חייל, ככל חייל (איפה אני משרת? בתור מה? דברו איתי בפרטי אולי תקבלו תשובה)
ניסיתי לעקוץ היום גימלים.
לא היה לי מושג לתוך מה אני נכנס..
אמרתי לרופאה שאני לא אוכל כבר כמה ימים, בחילות הקאות... בקיצור מכל טוב.
והיא אמרה לי לשכב על הגב ולהוריד חולצה, "נעשה בדיקת בטן" בטון רוסי סמכותי נחרץ ומאיים בעליל.
שכבתי על המיטה, על הגב, ללא חולצה, ובשלב הזה של הסיפור עליי לציין שאינני רגיש לדגדוגים כלל, מלבד מקום אחד - הבטן שלי. כל נגיעה אני מתפתל, בכוונה או לא, נעים או לא - לי זה מדגדג!
אז הרופאה חשבה שזה לגיטימי במשך 5 דקות לענות אותי בברוטאליות יוצאת דופן ולמשש את הבטן שלי בבדיקות לחיצה.
"אל תזוז" אני שומע אותה צועקת בעוד אני מתפתל ומנסה שלא להיקרע מצחוק בו זמנית.
סבל טהור.
ואפילו לא קיבלתי גימלים...
לפני 8 שנים. 12 ביולי 2016 בשעה 16:27
הגענו אליי לדירה, התחלתי בלשלוח אותה להתקלח - "תצאי מנוגבת ועירומה" פקדתי.
לאחר מספר דקות היא יצאה, נקייה ויבשה, רכה מהמקלחת שהורידה ממנה את הדרך הארוכה שעברה במשך כמה שעות טובות של נסיעה בתחבורה ציבורית.
היא יודעת שזה היה שווה את זה, כל הנסיעה הזאת, ועכשיו היא כאן.
אז קשרתי את ידיה מאחורי גבה, ושמתי כיסוי לעיניה. העמדתי אותה באמצע החדר, ברקע מתנגן Ott - In Dub .
התחלתי לנשק, למצוץ, ללקק ולנשוך את פטמותיה המהממות, והיא התמסרה למגע, ייבבה וביקשה עוד ועוד, איך אפשר לסרב לה?
הבאתי קוביית קרח מהפריזר- נתתי לה נשיקה חמה על השפתיים ואז הצמדתי את הקובייה הקפואה לשפתיה.. היא הופתעה
העברתי את הקובייה על צווארה, כל הדרך לשדיה, והתחלתי לשחק עם הקרח והפיטמה אחת כל פעם.
היא ייבבה וגנחה, ייבבה וגנחה.
לאט לאט הורדתי את הקובייה למטה, מעביר על הירכיים הפנימיות..
ולאט לאט...
הגעתי אל הכוס, מבחוץ, רק הנחתי את הקובייה הקפואה עליו והיא התחילה לייבב ולנגוח בקולי קולות, ביקשה "עוד,אממ, כן, זה טוב..."
החזרתי את הקובייה לפטמות והיא השתגעה לי
ושוב החזרתי את הקובייה אל הכוס, אבל הפעם החדרתי אותה לחום המתוק הזה שבין רגליה, והיא התחילה לרעוד ולגנוח, שיחקתי עם הקובייה בפנים והיא לא ידעה מה לעשות עם עצמה.. השתגעה לגמרי..
כשנשאר עוד ממש חלק קטן שלא נמס הוצאתי את הקובייה ונתתי לה ללעוס, שלא תתייבש בכל זאת
היא הודתה לי-
ואני, בתמורה לתודתה דחפתי אותה על הקיר, ככה עם עיניים מכוסות וידיים מאחורי הגב, כוס קפוא ופטמות זקורות, והתחלתי לאכול אותה
היא גנחה וצעקה חזק
לא השאירה מקום לספק
ואז גמרה בכל הכוח, בעמידה, כמעט נופלת
אבל אני לא נתתי לה ליפול, החזקתי אותה ככה עליי כנגד הקיר, עם הראש שלי מחופר בכוס המהמם שלה לרגעים ארוכים.
היא שוב פעם הודתה לי
איזה מהממת.
לפני 8 שנים. 9 ביולי 2016 בשעה 20:22
אחרי שבוע של תסכול מיני
כל מה שבא לי זה אימון אנאלי
(זאת לא הזמנה לגברים חרמנים, לא מחפש גבר, מדגיש - לא מחפש גבר, רווקים אל תפנו אליי)
לפני 8 שנים. 22 ביוני 2016 בשעה 6:12
האם ישנתי כל הזמן הזה?
הכל היה חלום?
אני ער
פוקח עיניים כמו רך נולד
מתמתח לפני היציאה מהמיטה
זאת הייתה שינה טובה מאוד
מוכן ליום חדש
עצור
חתוך את חבל הטבור
אלו חבלי לידה שאתה קושר?
או סתם אזיקים?
איך אתה יודע שאתה ער?
אני צובט את עצמי
ולא מתעורר
רק תקיש בעקבים 3 פעמים ותראה לאן זה מוביל אותך
אני ער
מוכן להוביל ביום חדש
מאה דייגים לא יעלו אותי בחכתם
ושום פרסומת לא רוצה לשווק אותי
הפריים טיים לא מסכים לשדר אותי
ובעבודה שחורה אני ממשיך במאבק מאחורי הקלעים
מנסה לגנוב את הכתר למלכת הנמלים אך לא אומר נואש
לפעמים אני מרגיש כמו סיזיפוס מודרני
יש לי אבן כבדה והמון זמן פנוי
לפעמים אני חולם שאני עולה על קורה מתנדנדת
אטלס מחזיק אותי בצדדים
שלא אפול
ומשה מכה בסלע בחלומי
על מנת שיצא ממנו גז
ואני כבר לא עומד בפינה
איך שיצאתי ממערת אפלטון...
אז אני מצפה לכיליון
בכיליון עיניים
וקולי היא בת קול הבוקעת מבין הגיאיות
ותמיד בין שני עמקים עובר נחל מתוק
שאפילו אני לא יכול שלא להתרגש
מהמגע המלטף בשיערי
מהדמעה החמה שעל לחיה
ואחרי דממה רועמת
תמיד מגיע הצעקה
שמזכירה לי
כמה מזל יש לי
אז תגידו לי אתם;
מדוע ישנתי כל הזמן הזה?
ומה הטעם להיות רדום?
לפני 8 שנים. 20 ביוני 2016 בשעה 18:33
משהו פה באתר הזה.. מרגיש לי מאוד סליזי, מאוד זול.
הכל מרגיש כאילו נודף ממנו ריח של אפטר שייב זול, באיזה פאב תלאביבי סליזי בעודף פיקאפ.
הכל מאוד שיפוטי, מתבהם ומגביל.
אין לי יכולת לפתוח בשיחה בצ'אט מבלי להיחשד ישר כאילו אני מתחיל עם בן/בת השיחה.
וכשאני, כגבר, מקבל פנייה בצ'אט מדובר כמעט תמיד בגברים שאפילו לא טרחו לעיין בפרופיל שלי, שלא לדבר על הבלוג, "איזה בלוג?".
וכן, אני מזהה מזהה את הבעיתיות בשני המשפטים האחרונים שלי.
אבל משהו פה נמאס עליי מאוד.
משהו פה צריך להשתנות, הגישה צריכה להשתנות.
כתוב שהאתר הזה הוא עבור קהילת הבדסמ - ובכן, ואולי זו רק תחושתי כצפוני מאזור חיפה - אין תחושה של קהילה, אין הרגשת תמיכה, אין מספיק מפגשים, אין מספיק דיבור.
שאפו ענק לאלכסי ופטישדיל על הבאת המסיבות לחיפה.
אבל צריך יותר.
צריך לעורר את הצעירים והצעירות מחוץ לתל אביב, צריך עוד מאנצ'ים ועוד מפגשים.
שיהיה המשך שבוע נפלא לכולם.ן
בואו למצעד הגאווה ב24.6 בחיפה!
יהיה מהמם, נטול שיפוטיות,שמח וצבעוני!