האם ישנתי כל הזמן הזה?
הכל היה חלום?
אני ער
פוקח עיניים כמו רך נולד
מתמתח לפני היציאה מהמיטה
זאת הייתה שינה טובה מאוד
מוכן ליום חדש
עצור
חתוך את חבל הטבור
אלו חבלי לידה שאתה קושר?
או סתם אזיקים?
איך אתה יודע שאתה ער?
אני צובט את עצמי
ולא מתעורר
רק תקיש בעקבים 3 פעמים ותראה לאן זה מוביל אותך
אני ער
מוכן להוביל ביום חדש
מאה דייגים לא יעלו אותי בחכתם
ושום פרסומת לא רוצה לשווק אותי
הפריים טיים לא מסכים לשדר אותי
ובעבודה שחורה אני ממשיך במאבק מאחורי הקלעים
מנסה לגנוב את הכתר למלכת הנמלים אך לא אומר נואש
לפעמים אני מרגיש כמו סיזיפוס מודרני
יש לי אבן כבדה והמון זמן פנוי
לפעמים אני חולם שאני עולה על קורה מתנדנדת
אטלס מחזיק אותי בצדדים
שלא אפול
ומשה מכה בסלע בחלומי
על מנת שיצא ממנו גז
ואני כבר לא עומד בפינה
איך שיצאתי ממערת אפלטון...
אז אני מצפה לכיליון
בכיליון עיניים
וקולי היא בת קול הבוקעת מבין הגיאיות
ותמיד בין שני עמקים עובר נחל מתוק
שאפילו אני לא יכול שלא להתרגש
מהמגע המלטף בשיערי
מהדמעה החמה שעל לחיה
ואחרי דממה רועמת
תמיד מגיע הצעקה
שמזכירה לי
כמה מזל יש לי
אז תגידו לי אתם;
מדוע ישנתי כל הזמן הזה?
ומה הטעם להיות רדום?