כניסתי לעולם החדש/ יציאה ממערת אפלטון

אני הכפית הקטנה בנירוונה.
אני לוחם חופש בתוך המיטה שלי, שלנו, מחפש להיעלם בתוך הכוך החם שאת יוצרת.
אני נאלם מול יופי שאין לתאר.
שאין לתאר.
אני דום מול השמש.
אני חירות של שיגעון מחשבתי.
אני אחד, ואת אחת, יחד אנחנו שלמים, רק לרגע.
אני אחת, את אחד, יחד אנחנו ממריאים, רק לרגע, לספרה אחרת, למקום טוב יותר.
שקט יותר.
נקי יותר.
לא רעיל.
בלי גינונים, ובלי שיפוטיות.
בלי שיפוטיות.
אני הכפית הקטנה בנירוונה, אני עכשיו... שלם עם עצמי.
אני האחד או האחת או הכל,
אורגזמה של יצירה.
אני הכפית הקטנה בנירוונה,
ושקט לי סופסוף. 
וטוב לי עכשיו.