את העשור הזה אני מסיימת כמעט בת 40. זה זמן לבינה, עד כמה שזכור לי ואולי באמת הגיע הזמן:)
והנה כמה מסקנות לסגירת העשור הזה (סתם תירוץ לסיכום ביניים):
- לשלוט באחרים זה תענוג צרוף, אבל רק אחרי שאתה שולט באמת בעצמך.
- חברות אמת נדירה וכשמוצאים אותה, אסור לוותר עליה למען שום דבר.
- אהבה היא דבר נפלא וכשהיא נגמרת, צריך לחתוך ולא למשוך.
- הרגע ללכת הוא כשיותר רע מטוב. בלי להקשיב לאף אחד חוץ מלאמת שלך.
- כשאוהבים אותך באמת, אין צורך לבדוק, לחשוש, לחקור - זה פשוט שם וזה מציף ומרגישים את זה בכל תא בגוף, בכל חיוך, בכל מגע, בכל התנהלות, בשקט שהיא מביאה איתה, יחד עם הסערה.
- כשנראה שכל הדלתות נסגרות - זה רק דקה לפני שכל החלונות נפרצים ואפשר להריח סופסוף את הפרחים.
- כשיש לי אותי, יש לי את הדבר החשוב מכל וכל השאר מגיע לבד. כשאני מוותרת עליי, אין לי כלום.
- כוח רצון זה עניין של החלטה ותו לא. וכן, זה פשוט.
- כשאת בן אדם שאוהב את עצמו, את מושכת אלייך אנשים שאוהבים ומכבדים את עצמם ואותך.
- פרפקציוניזם הוא האויב של האושר ושמחת החיים.
- אני מקבלת, אוהבת ומכבדת את כל חלקיי ומרשה לאחרים לאהוב אותם. רק כך אני שלמה.
תחל שנה וברכותיה. זה כבר מרגיש כך:)
לפני 14 שנים. 30 בדצמבר 2009 בשעה 9:57
